גילה, שלמה

בן סלחה (שולמית) ויצחק, נולד בשנת 1922 בסוריה ולמד שם בבית-ספר עממי. בשנת 1935 עלה עם הוריו לארץ והמשפחה השתקעה בירושלים. נעוריו עברו עליו מתוך חיי עמל ושאיפה מתמדת ללימוד ולהתפתחות. הוא למד את מלאכת הנהגות והקים משפחה בגיל צעיר. עם גידול משפחתו (ארבעה ילדים) גדלו חובותיו כלפיה, אך עם זאת הקדיש את כל עתותיו לפעולה ב"הגנה", אשר בה היה חבר נלהב. הוא השפיע גם על מכריו הרבים כי יצטרפו לשורותיה. כן היה מראשוני המתנדבים לאגודת "מכבי אש" בירושלים. מימי מלחמת-העצמאות הראשונים העמיד את עצמו לרשותם של מגיני ירושלים והיה ממייסדי יחידת חי"ם, שצורפה אחר-כך לפלוגת "יהונתן", שהיוותה תוספת ותגבורת, לפי הצורך, לגדודי "מוריה" או "מכמש" לפעולות-קרב שונות. בהתלהבותו ובביטחונו היה משפיע על חבריו ומרומם את רוחם. השתתף בכיבוש הר-ציון ואבו-טור, בפריצה לבית הדפוס הממשלתי, בקרבות שייח'- ג'ראח, קטמון ורמת רחל ובכיבוש חרבת חממה ועין כרם. בקרב האחרון, על עין כרם, נפל ביום ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948), כאשר מיאן לחזור לעורף, לנוח מפעולתו המאומצת והממושכת ליד המקלע. נקבר בשייח'-באדר א'. ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים