גילה (בגדדי), יוסף
בן מרים ושלמה. נולד ביום י"ב בתשרי תרצ"ז (28.9.1936) בחלב אשר בסוריה. בן שש היה בעלותו עם משפחתו לארץ בשנת 1943 בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. המעבר מארץ לארץ לא היה קל ביותר וחבלי הקליטה של המשפחה היו קשים מאד. המשפחה בת עשר הנפשות, התגוררה בצריף של פח, אך מלבד תנאי השיכון מצאו בני המשפחה קשיים להסתגל לשפה שלא היתה שגורה בפיהם. בינתיים פרצה מלחמת הקוממיות – וגם זו לא הקלה על תנאי חייה של המשפחה כולה. אבל לאחר המלחמה ועם כיבוש קטמון עברה המשפחה כולה לגור לשכונה ולאט לאט התחילה להתרגל לתנאי החיים בארץ. האחים התבגרו ובחלקם עברו לחברות נוער במשקים אך יוסף נשאר כל הזמן בחיק המשפחה. מתחילה למד בבית ספר יסודי וסיים את לימודיו שם; לאחר מכן למד את מקצוע הנגרות. כאשר נסתיימה הכשרתו עבר לעבוד במקצוע תחת מעבידים פרטיים עד שהגיע מועד גיוסו לצה"ל במאי 1954. בצבא שירת ביחידה קרבית אשר השתתפה בכל הפעולות. לגביו היה צה"ל משפחה אחת גדולה. בהגיע זמן שיחרורו מהצבא פרצה מערכת סיני ושוב השתלב יוסף ליחידה קרבית אחרת ועבר עמה בכל המבצעים שהוטלו עליה. כתום מערכת סיני החל לעבוד שוב במקצוע, המשיך להשתלם ולבסוף בחר את ייעודו בהקנית מקצוע הנגרות לחניכי מוסד למפגרים שבגבעת שמש. בחייו הפרטיים, החברתיים והמשפחתיים ביצע תמיד את המוטל עליו בדייקנות ובנאמנות. אהב לעזור לזולת שלא על מנת לקבל תמורה או גם לצפות לה. הממונים עליו במוסד שבגבעת שמש שבעו רצון מעבודתו אשר היתה גם לשמחתם של החניכים שעבדו ולמדו תחת פיקוחו. לאחר נישואיו השתקע בבית שמש ושם נולדו לו שתי בנותיו. כשהמוסד הועבר לרעננה עמדה בפני יוסף הברירה לעבור עמו או להיאבק על העברתו לירושלים. יוסף הועבר לעבוד בכפר השודי בירושלים. ההעברה היתה קשורה במאבקים ובבעיות שונות, ובייחוד היתה בעית הדיור הקשה והכאובה. בהתחלה עבד יוסף בירושלים והמשיך להתגורר בבית שמש – וזה הקשה על חיי המשפחה הסדירים שלו. לכן פנה לכל המוסדות הקשורים בדיור שיעזרו לו למצוא דירה ליד מקום עבודתו למען יוכל לתת מזמנו הפנוי למשפחתו, אך הגורל רצה אחרת: באותה עיר שבה רצה לחיות, להתקדם ולקבוע את ביתו, בה ולמענה נפל; זה היה בקרב שנערך באבו-טור ביום השני לקרבות של מלחמת ששת הימים, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967) – והניח אשה ושתי בנות. חובש קרבי היה במסגרת גדודו ובשעה שעשה את עבודתו במסירות רבה וחבש פצועים בקרב מצא את מותו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות שעל הר הרצל בירושלים בחוברת "גדוד אפור אחד" הונצח שמו. זכרו הועלה בעלון המועצה המקומית בית-שמש.