גייגר, חיים (“קרלי”)

בן ארתור ולידיה. נולד ביום ט"ז בתמוז תש"ז (4.7.1947) ברומניה ולמד שם בבית ספר יסודי ובאפריל 1961 עלה עם משפחתו ארצה. כשהיה חיים בן 14, נשלח על ידי עליית הנוער לקבוצת משמרות ושם, אגב עבודה בטרקטורים, התפתחה אהבתו למכונאות. הוא סיים את לימודיו בבית הספר התיכון בסמ"ת שליד הטכניון העברי בחיפה. בן דודו, דוד דורבן, שהיה מדריכו במתמטיקה, כתב דברים לזכרו וציין כי "לבעיות אפילו מסובכות, היה ניגש בהתלהבות אשר בהכרח גרמה לאי סדר במחשבה". אבל, ציין דוד, "הפתרון הסופי היה תמיד נקי ומדויק. התרשמתי מהקפדנות והיסודיות שהיה מנסח אותו. אותה יסודיות התבטאה אצלו גם בדברים קטנים. הוא התברך בעליזות ותשוקת חיים, שהייתה קשורה באהבת אדם טבעית ובאמונה בטוב שבו. איני יכול לזכור אותו, ולו גם פעם אחת, מתלונן או מתאונן על קיים. היה לו הרבה הומור. לא פעם, כאשר שוחחנו על המצב ועל מה שעתיד לקרות, היה מתבטא באופטימיות מתוך אמונה בעתיד. לרוב היה מסכם את דעתו בבדיחה טובה". מגיל צעיר ניגן חיים בכינור ובהתבגרו המשיך להתעניין במוסיקה. במשך שנתיים היה פעיל במועצת התלמידים. באותה תקופה הכיר את חברתו, שעתיד היה לשאתה לאישה. חיים גויס לצה"ל בראשית ספטמבר 1966 והוצב לחיל החימוש. הוא עשה את מלאכתו נאמנה ובראשית מארס 1969 הצטרף לצבא הקבע. חיים ביקש לשרת בגבול הצפון, ביודעו שבכך יוכל לתרום במלוא יכולתו לצה"ל ולמדינה. אור ליום כ"ו בכסלו תשל"א (23.12.1970) נפל סגן חיים בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה. הניח אישה בהריון. בתו, שנולדה אחרי נפול אביה, נקראה יפעת – שם שחיים בחר בו בחייו. חבר לנשק, שעשה עמו בטירונות, כתב על דמותו המחייכת תמיד: "לפי דעתי חיוך זה מקפל רבות מתכונות האופי שלו. הכרתיו בטירונות ואין מקום טוב מאשר הצבא, תחת לחץ, מלהכיר אדם. הוא היה תמיד הראשון לבצע פקודה, מתוך תחושת אחריות, שלא הייתה תחושת רבים. הוא מסתכל על כל פקודה מנקודת מבט חיובית -" נוסף לגישתו האופטימית לכל דבר, ציין החבר את טוב ליבו, את רגש האחריות שלו ואת נכונותו לעזור לאחרים. לאחר נופלו הוקמה אנדרטה צנועה עשויה פלדה, במקום שנפל, ועליה חרות: "לזכרו של סגן חיים גייגר ז"ל". לצד האנדרטה ניטעו מספר ברושים; בן דודו, דוד דורבן, כתב חיבור לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת התואר מגיסטר למדעים בהנדסה אוירונוטית, שהגיש לסנאט הטכניון העברי בחיפה בטבת תשל"א. החיבור הוקדש לחיים; ביחידתו הצבאית מתקיימת מדי שנה בשנה אליפות כדורגל. לזוכים בה מוענק גביע נודד לזכרו של חיים.