ג’יבלי, משה

בן מרים וחיים, נולד ביום י"ז בטבת תרפ"ו (3.1.1926) בירושלים. הוא למד בבית-ספר עממי, השתלם גם בערבית ובצרפתית ובגיל צעיר החל לעבוד, כדי לעזור לבית הוריו המטופל בילדים קטנים. בשנת 1943 התנדב לצבא הבריטי, שירת באלכסנדריה, טוברוק, בנגזי וטריפולי, ואחרי שחרורו חזר לעבודה ותמך בהוריו. בחורף תש"ח שירת בשמירה בחיפה ובאפריל 1948 הצטרף לחטיבת "כרמלי" והשתתף בקרבות בעמק ובגליל. בקרב על ג'נין נפצע פצע קל ברגלו, נרפא וחזר לשירות. בביקוריו בבית היה מעודד את הוריו ומשתדל להפיג את דאגתם לו ולשתפם בהרגשת החובה כלפי ההזדמנות ההיסטורית הגדולה, הדורשת מכל אחד את הכל. בבית הוריו היתה שגורה בפיו מימרת העידוד: "בעזרת השם תהיה ידנו על העליונה, ואם לא עכשיו – אימתי?" משה נפל ביום כ' בתשרי תש"ט (23.10.1948) בקרב על משלט שייח'-עבד ליד מנרה, והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בראש פינה.