גזי, אבישי
בן שושנה וסעדיה, נולד ביום י"ג בשבט תשכ"א (30.1.1961) ברחובות. אבישי למד בבית-הספר היסודי-דתי "סיני" ובישיבה התיכונית "אור עציון" במרכז שפיר. הוא היה חבר פעיל בתנועת "בני עקיבא", ובמסגרת תנועתו השתתף בפעילות חברתית ובטיולים. אבישי היה אחד מיוזמי הטיולים האלה. הוא היה קשור מאוד לביתו ולמשפחתו וטיפח גינה בחצר ביתו. כשסיים את לימודיו התיכוניים עבר אבישי ל"ישיבת ההסדר" בקריית שמונה. בשנת 1980 הוא גויס לשירות סדיר, במסגרת ישיבת ההסדר. אבישי שירת בגדוד שריון כנהג טנק. הוא הצטיין בחוסן גופני ונפשי, וייצג את גדודו באירועי ספורט. בפרוץ מלחמת שלום הגליל, יצא אבישי עם יחידתו ללבנון. ביום הרביעי של המלחמה, י"ט בסיוון תשמ"ב (10.6.1982), נפל בקרב במבואות ביירות, צפונית לעיירה דאמור, עת פגע טיל סאגר בטנק שלו ואבישי נהרג יחד עם כל צוות הטנק. לאחר מותו הועלה לדרגת רב"ט. בן 21 שנים היה במותו. אבישי הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי ברחובות. הוא השאיר אחריו הורים, אח ואחות. על שירותו של אבישי ועל נפילתו סיפר מפקד גדודו במכתב, שכתב להוריו אחרי מותו: "במשך כל ימי הלחימה היה אבישי בטנק שהוביל את הפלוגה, עד שנפל במבואותיה הדרומיים של ביירות, מצפון לדאמור. אבישי נהג בטנק של מפקד המחלקה, לטנק היה מחובר אמצעי לסילוק מוקשים. מתוך הבנת האחריות שהוטלה עליו ועל צוותו עבד אבישי לילות כימים על הטנק, כדי להכינו ולהכשירו לקראת המשימה שאותה ראה כנעלה, חשובה והכרחית. אבישי הצטיין בחוסנו הנפשי והגופני, ובשל כך נבחר להשתתף במאורעות ייצוגיים בתחום הספורט. הוא אהב לעזור לחבריו, ונבחר לבצע כל משימה שדרשה התמחות וגישה טכנית ומקצועית. כשם שהיה עמוד התווך בבית, כן היה מנהיג ומופת בין חבריו". אחרי מותו כתב שר הביטחון להוריו: "אבישי היה בעל כושר מנהיגות, יוזמה, כושר הפעלה והתבלט בין חבריו". על שמו של אבישי, הוכנס ספר תורה בבית הכנסת "שיבת ציון" ברחובות בו נהג להתפלל.
