גושן, אליהו

בן אליעזר וחסיה. נולד ביום ד' באלול תש"ו (31.8.1946) במענית. סיים את לימודי בית הספר היסודי בקיבוץ. למד את לימודיו התיכוניים במוסד החינוכי "מבואות עירון". לאחר שסיים את המוסד הוטלה עליו ההדרכה בתנועה בצפון – בתל אביב. את התפקיד הזה לא קיבל על נקלה, אך משהחליט עשה את עבודתו באמונה ועל כך זכה לחיבה ולהערכה מכל חניכיו. אהב את קיבוצו, את החברה שבו, את השדות ואת עבודת הפלחה – והפעם אמר לאמו: "כשאני חורש לבדי לפנות ערב ורואה את השדה החרוש מתרחב בי הלב". רוחו היתה תמיד טובה עליו והוא ידע להשרות על כל סביבו עליצות וחמימות. בהגיע מועד גיוסו באוגוסט 1966 בחר ביחידה קרבית על אף היותו בן יחיד להוריו; בסיירות השריון שירת ועמד בכל התפקידים הקשים ביותר שהוטלו עליו. ראשיתה של מלחמת ששת הימים באה באמצע שירות החובה שלו, וביום הראשון לקרבות, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), פרצה סיירת השריון, אשר בה שירת כאיש צוות תותח, אל מול רפיח, וכאשר נפגע הזחל"ם פגיעה ישירה באש האויב היה גם אליהו בין כל הנפגעים. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות במענית. הקיבוץ הוציא חוברת בשם "בנרבתה" לזכרו. גם בחוברת של סיירת השריון, אשר הוציאו חבריו לנשק מקיבוץ כפר מנחם, הונצח שמו. גם ב53" מהם", לזכר חללי הקיבוץ הארצי במלחמת ששת הימים, הוקדש עמוד לתולדותיו.