גור-אריה, צבי
בן בתיה ושמואל, נולד ביום א' באייר תרפ"ה (25.4.1925) בברלין, בירת גרמניה. שמו הלועזי היה לבנשוס הרדי. בשנת 1933 עלה עם הוריו לארץ ומשמתה אמו אחרי שנתיים בחיפה נתחנך חמש שנים במוסד הילדים "אהבה" בקרית ביאליק, סיים את המחלקה למסגרות בבית-הספר המקצועי שליד הטכניון בחיפה והצליח בעבודתו. לפי צו המוסדות התגייס לצבא הבריטי ושירת שנתיים בבריגדה היהודית באיטליה ובהולנד. משחזר ארצה עבד כשנה בחברת-החשמל בחיפה. מיד אחרי החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ התנדב לשירות בחטיבת "כרמלי" ביום 1.12.1947. הוא השתתף כמעט בכל הקרבות והכיבושים בצפון, הצטיין באומץ ובגבורה ומונה לתפקיד מ"כ בלי לעבור קורס מ"כים. הוא השתתף במבצע "ברוש" במאמץ לחיסול ראש הגשר הסורי באזור משמר הירדן וביום ט' בתמוז תש"ח (16.7.1948) נפל בהדיפת התקפה סורית על פרדס חורי שמצפון למשמר הירדן. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בראש פינה.