גורן, עמירם (“עמי”)
בן מיכאל ופרידה, חברי קבוצת גבע. נולד ביום כ"ב בתמוז תש"ו (21.7.1946) בקבוצה. סיים את לימודיו בבית הספר היסודי בגבע ובבית הספר התיכון בעין חרוד. הצטיין בלימודיו והיה בעל תפיסה מהירה וקלה. לאחר מכן למד בקורס להדרכת נוער, הוא קורס מקוצר ב"הנוער העובד" וגם הדריך כיתות בבית הספר היסודי בגבע. עסק בציור ופיסול; ציוריו ורישומיו ואף, פסלי העץ שלו מעידים על תחושה אמנותית טהורה ותבונת כפיים להפליא. בהתלהבות רבה התמסר גם לספורט (כדורגל) ואף צלח את הכנרת וזכה לאותות הצטיינות. גויס לצה"ל באוגוסט 1964. בתחילת 1966 עבר קורס קצינים בשריון בהצטיינות ונתן שנה של שירות בצבא הקבע; בהיותו בצבא הקבע התקבל כחבר בקבוצה. שנה לפני נפלו, בשנת 1966, השתתף בצעדה בהולנד. מפקד שריון היה בדרגת סגן משנה, אבל הועלה לדרגת סגן לאחר שנפל בקרב, אשר בו גילה אומץ לב – הוא הקרב על רפיח, אחד הקרבות הראשונים במלחמת ששת הימים, שבה השתתף; זה היה ביום כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), הוא היום הראשון לקרבות. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בקרית שאול ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות בקבוצתו. בחשון תשכ"ז צוינו לשבח אומץ לבו ודביקותו במטרה בקרבו האחרון, בו פיקד עמי על מחלקת טנקים שנתקלה בכוחות שריון. אז פרץ עם מחלקתו והסתער על האויב וכך גרם להתמוטטות מערך האויב בגיזרתו. אולם בשלב האחרון של הלחימה נפגע הטנק שלו – וכך מצא את מותו. ב"שלושים" לנפלו הוציאה קבוצת גבע עלון לזכרו ולזכר יהודה רם. כן הוציאה הקבוצה חוברת הנושאת את שמו. הוא הונצח גם בחוברת של המועצה האיזורית הגלבוע. בקובץ "בדרכם" בהוצאת איחוד הקבוצות והקיבוצים, לזכר חברי האיחוד שנפלו, הוקדשו כמה עמודים לתולדותיו, עליו ומעזבונו. גם בכרך ד' של "גוילי אש", ילקוט עזבונם של הבנים שנפלו במערכות ישראל, הובא מעזבונו. בספר "חשופים בצריח" לש' טבת הוזכר שמו. ציוריו הוצגו בתערוכות שונות.