גורן, יגאל

בן שלמה ואסתר. נולד ביום י"ג באלול תרצ"ט (28.8.1939) בבני ברק. למד בבית הספר היסודי "מעלות" אשר במקום, למד שנה אחת בכפר הרא"ה אך סיים את לימודיו בבית הספר המקצועי על שם מכס פיין. עסק בהוראה לנהיגה. אהב ספורט והיה עוסק במשחק השחמט בשעות הפנאי. עם סיום בית הספר המקצועי במאי 1957 גויס לצה"ל וכאשר סיים את שירות החובה המשיך בצבא הקבע במשך ארבע שנים והגיע לדרגת סרן כקצין חימוש. אז עבר לחיים אזרחיים. בימי הכוננות למלחמת ששת הימים היה במסגרת המילואים ובמשך תקופה זו האציל על חבריו משאר רוחו ותבונתו, כפי שמפקד גדודו כותב עליו במכתב התנחומים למשפחתו, ומוסיף: "עם מותו אבד ליחידתנו קצין מעולה, חבר ורע למופת". היה בעל גישה אנושית ויעילות בעבודה ועורר התפעלות בעיני מפקדיו ופקודיו בכושר אירגונו וביצועו – והכל בשקט נפשי ומתוך בטחה רבה. נפצע בקרב בגבעת האם ברמת הגולן על ידי פגז האויב שפגע בזחל המשורין שלו וביום ג' בסיון תשכ"ז (11.6.1967) מת מפצעיו. הניח אשה. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בעפולה ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. חוברת לזכרו הנושאת את שמו הוצאה על ידי קיבוץ חולתה ב"שלושים" לנפלו.