גורן, גל

בן רות וצבי. נולד ביום ט"ז בשבט תשל"ב (1.2.1972) בראשון לציון. ילד מוצלח, יפה-תואר ואינטליגנטי היה, ובילדותו הוגדר כמחונן. את לימודיו החל בבית-הספר היסודי 'שלמון' המשיכם בחטיבת-הביניים 'מעיין' וסיימם במגמה הומנית-חברתית בבית-הספר התיכון 'עמל עמית' בראשון לציון. מגיל שבע למד גל בבית-הספר למחוננים שעל-יד אוניברסיטת תל אביב. הוא הצטיין באסטרו-פיסיקה, מתימטיקה, מחשבים וביולוגיה ימית. גל היה יד ימינו וחברו הטוב של אביו ומנעוריו עבד בעסק הקייטרינג שניהל אביו. בתחילת חודש מרס 1991 גויס גל לשירות חובה בצה"ל והחל באימוני הטירונות. עשרה ימים בלבד לאחר גיוסו, ביום 16.3.1991, נפצע באורח קשה בתאונת-דרכים ואושפז בבית-החולים סורוקה. עשרה ימים נאבק גל על חייו, עד אשר ביום י"ב בניסן תשנ"א (26.3.1991) נפטר מפצעיו. בן תשע-עשרה היה בנופלו. גל הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בראשון-לציון. הותיר אחריו הורים, שתי אחיות – בילי וחן, ושני אחיינים – סתיו וסער, שנולד שלושה חודשים לאחר נפילתו של גל. לזכרו הוקם קיר זיכרון בבית-הספר התיכון 'עמל עמית' שבו למד. שנתיים לאחר מותו של גל, אביו צבי, שלא יכול לגעגועים ולכאב, איבד עצמו לדעת על קבר בנו.