גורן, ארז

ארז, בן נעמי ואהרון, נולד ביום ח' בכסלו תשי"ב (7.12.1951) בנחלת יהודה. הוא למד שם בבית-הספר היסודי על-שם ברנר ואחרי-כן המשיך בלימודיו בפנימייה הצבאית שליד בית-הספר הריאלי בחיפה. ארז היה תלמיד טוב ושקדן ואהוב על מוריו ועל חבריו. מאהבתו הרבה את הארץ הרבה לטייל במרחביה ולתור בנופיה ובאתריה. תחביביו היו שיט מפרשיות, דיג תת-ימי ובניית דגמי מטוסים והוא הקדיש להם הרבה מזמנו הפנוי. הוא היה בעל יזמה ותבונת כפיים. דייקן היה וידע לדקדק בכל פרט ופרט בתחומים שהתעניין בהם, ומאחר שהיה בעל תושייה, ידע לרוב לפתור בעיות שנתקל בהן. היה בו כוח התמדה ויכולת להתמודד ולסיים בהצלחה כל דבר שהתחיל בו וכושר הסתגלות למצבים חדשים ולאנשים חדשים. חבריו רחשו לו אמון רב, והעריכוהו מאוד, על שום שהיה ידיד מסור ורע נאמן. מטבעו היה טוב לב, נענה לכל בקשה ברצון ובמאור פנים, ומוכן תמיד לעזור לזולתו. בקרב מיודעיו נודע כאיש אמת ובעל מצפון, רגיש לכל מעשה קיפוח ואי צדק, גלוי לב ואיש נעים שיחה ובעל כושר ביטוי. הוא הצטיין בסגנון דיבור בהיר ובכישרון תיאור והיה נבון ורציני. ארז גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1969 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס מ"כים חי"ר, בקורס מקצועות טנק, בקורס קצינים, בקורס קציני שריון ובקורס למפקדי פלוגות בחיל השריון. הוא היה קצין אחראי ומסור לתפקידו, בעל ידיעה מקצועית מעולה ובעל רצון ויכולת. הוא דאג לפקודיו והם אהבוהו מאוד ושררו ביניהם יחסי רעות טובים. הוא לא הקפיד על גינוני משמעת נוקשים, אך דרש ביצוע מדויק בכל הקשור במילוי משימות. על חלקו בפעילות מבצעית הוענק לו "אות השירות המבצעי". לאחר שסיים את תקופת שירות החובה התנדב לשרת בצבא הקבע. בערב הראשון של מלחמת יום הכיפורים לחם ארז בגזרה המרכזית בסיני. בשעה שפקד על פלוגת טנקים, בדרכה מטסה אל המעוזים שהותקפו, נפצע ארז באש מארב של חיילי חי"ר מצרים וביום ט"ז בחשון תשל"ד (11.11.1973) מת מפצעיו. למחרת היום הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בראשון לציון. השאיר אחריו אב, אם ושתי אחיות. לאחר נפלו הועלה לדרגת סרן. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "ארז דבק במשימתו, תוך גילוי אומץ לב והכרה בשליחות שמילא אותה"