גורמן, אברהם-יצחק
בן גננדל ונתנאל, נולד ביום י"א באייר תרפ"ד (15.5.1924) בעיר פולטוסק, פולין, ולמד בבית-ספר עממי בעירו. עם הכיבוש הגרמני בשנת 1939 רצחו הגרמנים את אביו לעיניו ומאז נדד ביערות עם שאר בני המשפחה. הוא השתתף בפעולות פרטיזנים, עבר דרך היערות לביאליסטוק, שהיתה בידי הרוסים, ומשם – לאורשה בבלו-רוסיה. בכסף שהשתכר (כצלם ועוד) כילכל את המשפחה. בשנת 1941 נשלחו לקולחוז ליד פרנגה באוזבקיסטן, שם מתה האם. אברהם ואחיו נסעו לפולין בתעודות מזויפות. הוא נכנס לקיבוץ "גורדוניה". סירב לקבל רישיון-כניסה לארצות-הברית ועלה ארצה בשנת 1946 באוניית-המעפילים "וג'ווד". האונייה נתפסה והוא נעצר בעתלית. כששוחרר הצטרף לקיבוץ המעפיל. כעבור חצי שנה עבר לקרית מוצקין ועבד בבנאות. אברהם היה חבר ה"הגנה" ועם פרוץ מלחמת-העצמאות ליווה שיירות לשבי ציון. בהיותו בחופשה התנדב להדוף את האויב מקרית ביאליק ומקרית מוצקין. בפעולה זו נפצע, נלקח לבית-חולים וכעבור יומיים, ביום ח' באדר ב' תש"ח (19.3.1948), מת מפצעיו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.