גורדון, משה
בן בר וסופיה. נולד ביום ל' בשבט תשי"ד (3.2.1954) ברוסיה. עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1972. משה למד בבית-ספר יסודי בוילנה והמשיך לימודיו בבית-ספר תיכון שם. כשעלה לישראל נתקבל ללימודים באולפן 'החוף הירוק' שבנתניה ומשם עבר לאולפן 'אוהלו' שבעמק-הירדן. משה היה נער פיקח וערני והצליח להתגבר מהר על קשיי הקליטה ועל קשיי השפה העברית. הוא נקלט בנקל בכל חברה והיו לו חברים רבים. כבן יחיד היה קשור מאוד להורים ועזר להם ככל-יכולתו. אף-על-פי שהיה בן יחיד, ביקש משה לשרת ביחידה קרבית בצה"ל ואף עשה ככל-יכולתו להקדמת מועד-גיוסו. משה גויס לצה"ל באוקטובר 1972 והתנדב לחיל-השריון. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס נהגי-טנקים ובקורס תותחני- טנקים נשלח לחטיבת-שריון בסיני. הוא נקלט היטב ביחידתו ומילא את תפקידו באהבה ובמסירות. כעבור זמן הועבר, לבקשת אמו, לשרת בצפון הארץ כדי שיוכל להימצא בקרבת משפחתו. משה התגעגע ליחידתו בסיני וקיוה לחזור ולשרת בה בעתיד. הוא התקדם מהר בתפקידו והיה למפקד טנק. במלחמת יום-הכיפורים נטל חלק בקרבות הקשים בסיני וגילה אומץ-לב ומסירות. ביום ד' בתמוז תשל"ד (24.6.1974) נפל משה בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאיר אחריו אב ואם. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד-היחידה: "סמל משה היה אחד החיילים השקטים והחביבים ביחידה. הוא היה מסור ושקדן, החיוך לא מש מפניו, ואהבת החברה היתה מהבולטות בתכונותיו. במלחמת יום-הכיפורים נלחם משה בגזרה הצפונית בתעלת- סואץ, בקרב מר ועקוב מדם. משאלתו האחרונה היתה לשוב ולשרת ביחידתו. אך, למרבה- הצער, לא הספיק לממשה".