גורביץ, ברוך (בוריה)

בן פולינה ואריה. נולד בכ"ה בחשון תרס"ח (2.11.1907) בפטרסבורג (לנינגרד) שברוסיה. הוא התייתם מהוריו בגיל צעיר ועבר לגור בבית קרובי משפחה. זה היה בית מתבוללים, אך לבו של הילד נמשך ליהדות ולציונות וברבות הימים נטש את קרוביו ויצא לדרך החלוצים. הוא עבר שנת הכשרה קיבוצית קשה בחוות "החלוץ", עלה ארצה בשנת 1929 עם קבוצת עולים ראשונה מתנועת "השומר הצעיר" והיה בין מניחי היסוד לקיבוץ הליטאי בבנימינה. כחלוץ עבד ברוך בכבישים, בייבוש ביצות ובענפי חקלאות. אחר כך עבר ליבנאל ומשם לכנרת. בכנרת הניח עם חבריו את היסוד לקיבוץ אפיקים והצטרף לקיבוץ זה. ברוך נודע כאיש המעשה אבל לא פסק מעולם לתהות על הוויות העולם. בקרב חבריו היה ידוע גם בצניעות הליכותיו, מידת התחשבותו בזולת, רגישותו לאמת וצדק ופעילותו ללא רתיעה למען ערכים אלה. לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה היה מראשוני המתנדבים למאמץ המלחמה בגרמניה הנאצית וביולי 1940 התגייס ליחידה עברית להובלה 462 שבצבא הבריטי. בדרכה למאלטה, הותקפה בכ"ז בניסן תש"ג (1.5.1943) מן האוויר שיירת ספינות, והאניה "ארינפורה" שהסיעה את הפלוגה 462 שבה שירת צללה לתהום. ברוך היה בין 140 הנספים מן הפלוגה. הניח אשה ובת. קיבוצו הוציא לאור לזכרו חוברת ובה דברים על דמותו ופעליו. בבית-הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים הוקמה לזכר הנעדרים אנדרטה בדמות אניה ולידה בריכת מים שבקרקעיתה חקוקים שמות הנופלים.  החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.