גופשטיין, אהרן

בן מרים ובן-ציון, נולד בראש חודש ניסן תרצ"א (19.3.1931) בירושלים. בילדותו למד בגן-ילדים, ב"חדר" ובתלמוד-תורה של "המזרחי". היה נער שקט שאהב להתבודד, שקדן בלימודים וידע לצייר ולפסל. שאיפתו היתה ללמוד בבית-הספר לאמנות "בצלאל", אך לא הגיע לכך מחמת המצב הדחוק בבית. אהרן החל לעבוד בדפוס "סיני", הצליח מאוד בעבודה ובערבים למד בשיעורי-ערב של בית-ספר תיכון. זמן-מה היה חבר בתנועת הנוער הדתי "בני-עקיבא". בהיותו בן 15 כתב חיבור על קורות משפחה שניצלה מציפורני הנאצים ואת סיפורו זה הדפיס במו ידיו במכשיר פרימיטיבי שהתקין לעצמו. הוא התקין גם פנס-קסם ששיעשע בו את בני הבית. היה חבר ה"הגנה" ובגיל 17 התגייס לצבא ועסק באימונים ובביצורים. בימי הקרבות בירושלים ניצל לא פעם ממוות, מפגזים שנפלו בקרבתו. לא שמר על עצמו ולא נהג לרדת למקלט. באותה תקופה כתב יומן על הקרבות בעיר. באחד הימים נפרד מהבית ויצא לקרב נוטר-דם, שממנו לא חזר עוד. היתה לו הרגשה כי שוב לא יתראה עם המשפחה וביקש מהם לשמור על ציוריו. שגור היה בפיו: "הגורל רודף את האדם ואין להסתתר מפניו". אהרן נפל ביום כ' באייר תש"ח (29.5.1948) ונקבר בשייח'- באדר א'. ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים