גופרמן, אשר

בן ליבה וזלמן. נולד בשנת תרס"ד (1904) בעיירה צ'יצלניק שברוסיה. אימו מתה עליו בלדתה אותו ואביו עבר עימו לבאלטה שבאוקראינה. שם קיבל את חינוכו בבתי ספר יסודי ותיכון ממשלתיים ואף למד את השפה העברית. בשנת 1920 הצטרף ל"החלוץ" וכעבור שלוש שנים יצא להכשרת "הגנן" ב"שדות ההשקאה" של האגרונום זוסמן באודיסה. ביוני 1926 עלה לארץ ישראל ומיד החל בעבודה כחקלאי בענפי חקלאות שונים בראשון לציון, ברחובות ובמקומות אחרים. מספר אחד הפועלים על ימי היותו "ירוק" בחבורה: "… פתאום ניגש אשר, מוציא מידי את הטוריה ואומר בלשון חברית עדינה: 'תנוח קצת' ולפלא היה לי הדבר, לא אותה ציניות ששררה אז בין הפועלים, לא אותו הזלזול והלעג לכל אשר טיפחנו בקרבנו ואשר חלמנו עליו בחו"ל לפני עלייתנו. ראיתי לפני לראשונה את דמותו הנעלה של החבר…". הוא היה בין מייסדי "קבוצת הירקנים" בצפון תל-אביב ליד הירקון. בשנת 1927 נשא אישה, אף היא חלוצה מרוסיה, והוליד בן ובת. אחר-כך עבד, תקופת-מה בגשר ובדגניה, עבר להרצליה מקום שם נהיה לפועל בפרדס וחבר ב"הגנה". בשנת 1936 הוא נמנה עם החברים הראשונים שעברו לרשפון והיה בין מקימיה. היה פעיל מאוד בחיי ציבור הפועלים בהרצליה ועד מהרה היה למנהל לשכת העבודה במקום. תפקידו היה קשה ומורכב, כפי שמתאר א. כהנר: "המטפלים בחלוקת העבודה במושבה היו נתונים בין הסדן של פועל רעב או רעב למחצה לבין הפטיש של הפרדסן… ואשר ללא מנוחה וללא שינה, מתרוצץ מפועל אל פועל, מנותן עבודה למשנהו… לא פעם נראה בלכתו או ברכבו על חמורו, שקוע במחשבות ומתכנן תוכניות". הקדיש מזמנו למוסד "משען" לעזרת החברים, ומאוחר יותר ניהל את משרד "יכין-לק"ל" בהרצליה, שעסק בעיבוד פרדסים בסביבה. בתחילת ימי המלחמה התנדב למגן דוד אדום, הג"א ושרותים אחרים. בשנת 1942, במהלך מלחמת העולם השניה התגיס לחיל התותחנים שבצבא הבריטי ובסוף 1943, עבר עם פלוגתו לקפריסין שם הועסק בתפקידי שמירה. בב' בטבת תש"ד (29.12.1943), נפל מחומת פמגוסטה, בעת שמירה על עמדת התותח נגד אווירונים, נפצע קשה ואושפז במשך חמישה-עשר חודש בבתי חולים בקפריסין ובמצרים. ביום יט' בניסן תש"ה (2.4.1945) מת מפצעיו והובא למנוחת עולמים בבית הקברות בהרצליה. לוויתו נערכה בשקט וללא הספדים, כפי שביקש במכתביו האחרונים. פרשת חייו של אשר כדברי מ. גרינוולד, "היתה פרשת צעיר בישראל על תקוותיו וסבלותיו. אחד החולמים והלוחמים, הנושאים בנפשם את חזון התחדשות האדם והעם. איש ההגשמה החלוצית היה, וחזונו לא פג ביום הקטנות הארוך ולא הרפה ממנו בשעות החמורות ביותר…". חבריו של אשר בארץ ובסוללה הארצישראלית הראשונה לתותחנות קלה נגד מטוסים הוציאו לאור חוברת רשימות לזכרו בשם "אחד שנפל;" בשלושים למותו נקבעה ועדה לביצוע פעולת הנצחת שמו, שהחליטה על הקמת בניין תרבות על שם גופרמן ברשפון וכן בניין תרבות בשכונת הפועלים בהרצליה.