גונן, עמרי-ספי (המיש)
בן עטרה ויוסף. נולד ביום ה' בכסלו תשכ"ט (26.11.1968) בקמפלה שבאוגנדה, שם שהו הוריו לרגל שליחותו של האב מטעם צה"ל. בשנת 1970 חזרה כל המשפחה לארץ והתגוררה בקריית חיים, שם למד בבית-הספר היסודי 'ארלוזורוב'. לאחר-מכן המשיך ללמוד בחטיבת-הביניים ובחטיבה העליונה של בית-הספר התיכון העירוני המקיף בקריית חיים, שם סיים את לימודיו במגמת אלקטרוניקה. היה תלמיד חרוץ והצטיין במיוחד במקצועות הריאליים. במהלך שנות הלימודים השתתף בקורסים לקידום ילדים מחוננים בטכניון. בעמרי ניתן היה למצוא התחשבות ונימוס בצד עקשנות ונחרצות, הערצה לחכמה ולשלמות בצד רגישות לבני אדם וליופיו של הטבע. כילד היה עצור ומסוגר. כבר בגיל צעיר התלבט בשאלות פילוסופיות שנגעו לסודות החיים והיקום. הוא נהג להעסיק את עצמו ולבלות את זמנו בקריאה ובמשחקים שונים. כמתבגר כבש העיסוק במחשבים את רוב זמנו הפנוי, אך גם פיתח אותו וסלל לפניו דרך לתחומים אחרים ולקשר עם בני גילו. הוא הגיע להישגים גבוהים בתחום המחשב, עד כדי חיבור תוכנת ההפעלה של ספריית קלטות הוידאו הממוחשבת (וידיאומט). למרות שישב שעות רבות מול המחשב, מצא זמן להתנדב בעזרה לקשישים ובמשמר האזרחי, וגם לפעול במסגרת ארגון פוליטי לנוער. חבריו לתנועת הנוער של 'התחיה' כותבים: "מעטים הקדישו כמוהו זמן, מחשבה והתלהבות כה רבה לתנועה. לא היו אלה רק העלומים, טוב הלב ונועם ההליכות שאיבדנו, היו אלה גם הכושר האינטלקטואלי הנדיר וההבנה. היו אלה כושר המנהיגות והארגון ויכולת ההתבטאות הנדירה". נוסף לאלה הרבה לקרוא, בעיקר מדע בדיוני, לצלם ואף לטפח בעלי חיים וצמחים. לקראת הגיוס החל עוסק באינטנסיביות רבה גם בספורט ובפיתוח הכושר הגופני. עמרי גויס לצה"ל ביולי 1987 והצטרף לחיל התותחנים. הוא שירת תקופה ארוכה כתותחן בסוללה, והעיד בכתביו שהשירות כחייל קרבי הוסיף לו הרבה, הן מבחינה מעשית והן מבחינת הדימוי העצמי. עקב בעיות רפואיות שובץ לתקופת-מעבר בשלישות הגדוד, והצליח בעבודתו, לפי הערכת מפקדו, השליש: "הוא עשה עבודתו על הצד הטוב ביותר. גילה נכונות לעבודה, יכולת, השקעה והתמדה וכמו-כן הבנה נפלאה של החומר". עמרי יצא למשימת אבטחת שיירה שנכנסה למוצב בלבנון. בדרך חזרה נפגע, וביום י"ג באדר א' תשמ"ט (18.2.1989) נפל במילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. השאיר אחריו הורים, אח ואחות. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "עמרי, שהיה חייל מצטיין וממושמע מאוד, התבלט בעיקר בכושר קליטה מהיר וביכולת להפעיל את שכלו הישר בכל מקום אליו נקלע ובכל תחום אשר בו התעסק. בתוך פרק זמן קצר ביותר שיפר את רמת השלישות ללא הכר, וזאת מבלי שעבר הכשרה מוקדמת בתחום השלישות. עמרי התחבב במהירות על הסובבים אותו, ומותו הותיר חלל עמוק בגדוד". הוריו תרמו לזכרו מנורת שולחן לקריאת התורה לבית-הכנסת 'שוחרי תורה' בקריית חיים וכוננית ספרים לטלוויזיה ומערכת סטריאו לגדוד שבו שירת, וכן מזגן לחדר התרבות של הסוללה שבה שירת.