ג’ומעה, מחמוד

בן שמה וסעיד. נולד ביום 3.5.1974 בכפר עראמשה. אח לחאתם, חכמאת, מוחמד, סובחייה, נזמיה, וופיה, לאפי, עלי, לוטפי, סירייה, אדהם, לוטפיה, חגאזי ומנאר. בתחילת דצמבר 1991, לאחר שסיים בהצלחה את לימודיו בכפר, התנדב מחמוד לצה"ל וסופח למג"ב, וברבות הימים היה לגשש. בשלהי דצמבר 1995 התנדב מחמוד למילואים בתנאי קבע, ודבק במסירות בתפקידו. ביום 4.3.1996 נפל מחמוד בקרב בלבנון. עמו נפלו – סא"ל עאמר אמיר (חוסיין), סגן אורן הלמן, ורס"ר מוחמד פואז. מחמוד הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין שבכפרו, עראמשה. בן עשרים ושתיים היה בנופלו. הותיר אחריו הורים וארבעה עשר אחים ואחיות. הועלה לדרגת סמל ראשון לאחר מותו. באיגרת ניחומים למשפחה, כתב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק: "מחמוד, זכרונו לברכה, נפל חלל ביום 4.3.96 מהתפוצצות מטען צד, במהלך מרדף אחר מחבלים באיזור הביטחון שבדרום לבנון, במסגרת הלחימה על ביטחון יישובי הצפון. מחמוד שירת כגשש בעוצבת 'חירם', ותואר על ידי מפקדיו כנגד מסור ומקצועי, שהתנדב לכל משימה ועזר לזולת בכל דרך אפשרית. היה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחבריו כאחד. צבא ההגנה לישראל מצדיע למחמוד, ובאמצעותו לעדה הבדואית כולה, על פועלם במאבקנו המשותף לביטחון המדינה. זכרו יהיה נצור בלבנו תמיד." באיגרת ניחומים נוספת כתב מפקד היחידה: "מחמוד הגיע ליחידה לאחר שירות סדיר ברפיח, היה צעיר נמרץ והתבלט כלוחם אמיץ, שהתנדב לכל משימה בשמחה. מחמוד אהב את חבריו ותמיד היה נכון להתחלק בכל קושי ולהגיש עזרה. מחמוד נהרג תוך גילוי יוזמה ואומץ רב יחד עם חבריו, מותו הוא מכה קשה וכואבת לכם ולכולנו." בתעודת הוקרה וכבוד שנמסרה למשפחה לאחר מות הבן, נכתב: "סמל ראשון מחמוד סעיד ג'ומעה שירת בשירות הקבע בצה"ל. מחמוד ראה את שירותו כשליחות ונשא בה במסירות ובאהבה. נכון ומסור תמיד, הקדיש עצמו להגברת כוחו של צה"ל ולטיפוח רוחו, כאשר טובת המדינה לנגד עיניו. מחמוד נפל ואיננו יותר אתנו, בנופלו הקריב את חייו במערכה הגדולה והארוכה למען חירות ישראל. זכרו יהיה נצור עמנו יחד עם זכרם של כל גיבורי צבא ההגנה לישראל."