גולנג’ינר, יוסף
בן חיה וצבי, נולד ביום ו' בשבט תרפ"ד (12.1.1924) בווארשה, בירת פולין. הוא סיים בית-ספר עממי והתחיל לעבוד במסגרות כדי לעזור להוריו. עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה ברחה כל המשפחה לרוסיה ושם עברו עליה ועליו זמנים קשים. עם סיום המלחמה חזר לפולין והצטרף לקיבוץ כדי לעלות לארץ. גם את משפחתו העביר לפולין למטרה זו. הוריו עלו ארצה לפניו, כי הוא נשאר עוד בתפקיד באיטליה. הוא הצטרף ל"הגנה" ומילא בה תפקיד מסוים. יוסף עלה לארץ באונייה "פטריה-מולדת", שנתפסה בידי הבריטים והובלה לקפריסין. גם בקרב העצורים היה פעיל ב"הגנה" והצליח להבריח כמה מן העצורים לארץ. בחודש מאי 1948 בא גם הוא, בלי חולצה ואך גופייה ומכנסיים קצרים לגופו. הוא נתקבל לקיבוץ בית השיטה, אבל התגייס מיד לפלמ"ח ועבר לתל נוף בתפקיד מדריך-נשק ומפקד כיתה. משם נשלח לאחד מגדודי חטיבת הנגב והשתתף במבצע "יואב", בהתקפה על עיראק אל-מנשיה כרץ מחלקתי. באותה מערכה נפל, ביום י"ג בתשרי תש"ט (16.10.1948), מפגיעת פגז ליד גדר המשטרה יחד עם הקצין פלק. ביום ו' בתשרי תש"י (29.9.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת- יצחק.