גולן (מוטיעי), דוד (דודיק)

דוד (דודיק, דודו), בן טאוס ופרג', נולד בשנת תשי"ג (1953) באירן ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תשכ"ג (1963). הוא למד בבית-הספר היסודי על-שם קורצ'ק בקרית-שמונה והמשיך שם בלימודיו בבית-הספר התיכון על-שם דנציגר. דוד היה תלמיד חרוץ ושקדן, אהוב על מוריו ועל חבריו. הוא היה חבר בתנועת "השומר הצעיר" וברבות הימים היה למדריך בקן. כמו כן פעל כמדריך ספורט לבני נוער השכונות בעיירה והקדיש להם שעות רבות מזמנו הפנוי. כשעלה ארצה היה ילד רזה וצנום, ביישן ונחבא אל הכלים. לאחר שנתייתם מאביו, היה דודיק לראש המשפחה וביטחונו העצמי גדל והלך. הוא היה עקשן והחלטי, אך עם זאת היה אופטימי ועליז, ואהב להתבדח ולהתלוצץ. מטבעו היה חברותי, אהב לעזור לזולת, ורבים היו מבקשים את עצתו. מעולם לא כעס ולא שמר טינה ותמיד היה חביב ומסור לחבריו. ישר היה ובעל מצפון, אדיב ונעים הליכות. הוא אהב מאוד לקרוא והקדיש לספרים החביבים עליו שעות רבות. בן נאמן ומסור למשפחתו היה, דאג לה ועשה למענה ככל יכולתו. דוד גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1971 והוצב לחיל-השריון. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנק "סנטוריון". הוא היה חייל טוב, אחראי ומסור לתפקידו ושימש דוגמה לחבריו במזגו הטוב ובסבילותו. הוא היה בריא וחסון ומעולם לא התאונן על האימונים המפרכים. בתקופת שירותו בצבא השתדל שלא להדאיג את בני משפחתו, הרבה לבקר בבית והקפיד לכתוב מכתבים הביתה, כדי להרחיק מהם דאגה. במלחמת יום הכיפורים השתתף בקרבות הבלימה נגד הסורים ברמת-הגולן. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), נפל דוד בקרב מצפון לקוניטרה, באזור תל-חרמונית. פגז חדר לטנק שלו והרגו במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שמונה. השאיר אחריו אם, אח ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "דוד היה אהוב על חבריו ועל מפקדיו. הוא ביצע את כל המוטל עליו בנאמנות ובמסירות". בני משפחתו תרמו לזכרו ספר תורה לבית-הכנסת "יוסף צדיק" של עולי פרס.