גולן, אסף-חנן
בן מתי וגד. נולד ביום ד' בשבט תשל"ג (7.1.1973) בתל אביב. את כל שנותיו חי עם משפחתו במושב ישע שבנגב המערבי. הוא למד בבית-הספר 'הבשור' בצוחר מכיתה א' ועד סיום הלימודים בכיתה י"ב. הוא בחר ללמוד במגמה הביולוגית-חקלאית, והקדיש את זמנו הפנוי לעבודה במשק החקלאי של הוריו. חלומו הגדול היה להשתלב, עם שחרורו מצה"ל, בעבודה במשק המשפחתי ובהובלות במשאיות שכה אהב. היתה בו אהבה רבה לחיים ויכולת להדביק בחיוניותו ובהתלהבותו את חבריו הרבים, שהיו לו כאחים. אסף הצליח ליצור קשרים לא רק עם בני גילו, אלא גם עם משפחות חבריו, עם ידידי הוריו, עם העובדים במשק ועם חברי מושב מבוגרים, שדאג ועזר להם. כולם אהבוהו והעריכו את אהבתו ומסירותו הרבה למשפחתו לחבריו מילדות ולחבריו לנשק. אסף רצה לשרת ביחידה קרבית ולתרום כמיטב יכולתו. הוא גויס לצה"ל באוגוסט 1991 והצטרף לחיל-השריון. כאן עבר מסלול כלוחם והוכשר לתפקיד תותחן. כתב עליו מפקדו: "אסף היה תותחן מצטיין, כל פגז פגע אצלו במטרה. הוא היה איש צוות נדרש, שכל מפקד בפלוגה רצה אותו בצוותו". את אהבתו לטנק ספג אסף מאחיו הבכור, ערן מ"פ בשריון, אך דאג מאוד לא לקבל שום 'הנחות'. במהלך השירות הצבאי שהה בלבנון בפעילות מבצעית במסגרת ההגנה על יישובי הצפון. ביום כ"ח בתשרי תשנ"ג (25.10.1992) עשה אסף את דרכו עם חבריו בשיירה שנסעה למוצב 'חודר' שבצפון רצועת הביטחון בלבנון. ליד הכפר כאוכאבה התפוצץ מטען-צד ופגע באסף ובחבריו. הוא נפל בקרב בלבנון, והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בבאר שבע. השאיר אחריו הורים, אח ושתי אחיות – ערן, עינת ועדי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון יצחק רבין: "אסף-חנן ז"ל שירת בגדוד 9, חיל-השריון. הוא היה איש צוות מצוין, שאפתן, מקצועי, בעל יכולת ביצוע גבוהה. שמר על מצב-רוח טוב בכל מצב. הוא הועלה בדרגה לאחר המוות". וכתב מפקדו: "אסף ייעד את עצמו לפיקוד וניסה למצות כל רגע בקו ללימוד והכשרה עצמית לקראת העתיד. רצונו העז להיות מפקד בשריון, להמשיך דרכו של ערן, לא התממש. גדוד 9, מפקדיו, חייליו, מרכינים ראש לזכרו ומשתתפים בצערכם".
