גולומב, ניר

בן יעל ושמואל. נולד ביום ח' בסיוון תשל"ב (21.5.1972) בתל אביב. אחיהן הצעיר של ליאת וגל. ניר למד בבית-הספר היסודי "ארזים" בתל אביב, המשיך לחטיבת הביניים "אורנים" וסיים את לימודיו בתיכון "אליאנס" במגמת פיסיקה. בתום לימודיו יצא לטיול בארצות הברית, שם טייל חודש עם בני המשפחה וחודש עם חברים. ניר, שהיה חדור מוטיבציה ורצון לתרום למדינה, שאף להתנדב ולשרת באחת היחידות הקרביות המובחרות, אך בגלל הפרופיל הרפואי שנקבע לו, נאלץ לוותר על כך. היו לו נתונים אישיים גבוהים ועל כן זומן לבחינות ולמבדקי התאמה לחיל המודיעין. בסוף חודש נובמבר 1990 התגייס לצה"ל. לאחר טירונות כלל-צה"לית עבר קורס מקצועי של חיל המודיעין והוכשר כמפעיל טכני. ניר שובץ בבסיס מודיעין והביע את שביעות רצונו ואת המחויבות שחש כלפי הצבא. במהלך שירותו חלה ואושפז לתקופות ממושכות בבית חולים לצורך טיפולים. הוא התמודד בגבורה עם מחלתו ואף קיווה להמשיך בתפקידו לאחר החלמתו. ביום י"ח באב תשנ"ג (5.8.1993) נפטר ניר בבית החולים "הדסה עין כרם" בירושלים, מסיבוך שחל במחלתו. בן עשרים ואחת היה במותו. ניר הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בקרית שאול. הותיר אחריו הורים ושתי אחיות. מפקד היחידה בה שירת ניר, כתב למשפחתו: "חודשים מעטים שירת ניר ז"ל ביחידה, תקופה קצרה בה הספיק להתחבב על כל הסובבים אותו. עמדנו מתפעלים ומשתאים מול הגבורה הנפשית בה התמודד עם מחלתו. מלחמתו האישית על חייו מעידה על תכונותיו הנעלות, אשר לבטח מקורן בביתכם, בית ההורים, ובחינוך אשר השרשתם בו." היחידה קראה על שמו לצוות בו שירת – "צוות ניר". במסגרת היחידה הוקם "מרכז ניר" – מרכז למחקר, הדרכה וספרייה, ע"ש סמל ניר גולומב ז"ל. המשפחה פעלה להנצחתו בכמה תחומים: הוריו של ניר יזמו הקמת פסל לזכרו, שהוצב ברמת אביב ג', ליד הבית בו גר ושכל כך אהב. הפסל, הנקרא "שמים וארץ", נוצר בידי צדוק בן דוד ומביע חיוניות, אופטימיות, חיים ויצירה. ביולי 1994, נערכה "אליפות ישראל מקצוענית בגלישת גלים" ע"ש ניר גולומב ז"ל. ב-1995 הקימה המשפחה, במסגרת ארגון גולשי הגלים בישראל, בתי-ספר לגלישה על שמו, הפרוסים במספר ערי חוף, כדי לאפשר לנוער להתפתח בענף ספורט זה. בבית-הספר אליאנס הוקם "המרכז ללימודי השפה והתרבות הצרפתית" לזכרו