גולוב, אברהם

בן חנה ומאיר. נולד בשנת תר"ס (1900) בגרודנה שבפולין. אברהם למד בחדר וכשהתבגר נתפס לציונות והצטרף לקבוצת "צעירי ציון". בראשית ימי "העליה השלישית", בשנת 1920, עלה לארץ-ישראל יחד עם חברי קבוצת "גורדוניה" והצטרף ל"גדוד העבודה". במסגרת ה"גדוד" עבד בבנין באזור חיפה ובחקלאות בעתלית וגם לפתח תקוה נשלח לעבודה ולשמירה. לימים היה בין מקימי מושב עטרות. אברהם היה חבר ה"הגנה" והשתתף בהגנה על הסביבה מנוה יעקב עד עטרות. לצד עבודתו במשקו, בלול וברפת, היה אחראי לתיקון קווי המים שנפגעו בזדון או במקרה. בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט רבו ההתנכלויות לצינור המים. ביום כ"א באלול תרצ"ח (17.9.1938), יצא אברהם עם חברו שמואל פיינשטיין כשהם רכובים על אופנוע לתקן את צינור המים שחובל על ידי ערבים. תוך כדי עבודתם נורו לעברם יריות והם מיהרו לעלות על האופנוע ולחזור למושב ואז התנגשו באוטובוס ערבי. אברהם נהרג במקום וחברו נפצע ומת אחר כך מפצעיו. אברהם הובא לקבורות בבית העלמין בעטרות לצד ידידו שמואל. הניח אשה ובן, הורים ושלוש אחיות. לאחר שחרור עטרות במלחמת ששת הימים, משהתברר שהקברים במקום הוזנחו ולא נשמרו, הועברו גופות הנופלים על ידי משרד הבטחון לקבורה מחדש בקבר אחים באתר הנצחה שהוקם ליד שדה התעופה עטרות.