גולוביצקי, חיים

בן אלטה ודב. נולד בשנת 1896 בעיירה פטריקוב פלך מינסק שברוסיה. בשנת 1921, בהיותו כבן 25 שנה, עלה לארץ-ישראל לאחר שעבר את תחנות העלייה שהיו מקובלות בתקופה ההיא: וארשה, קראקוב, פרשבורג, וינה, טרייאסט. בבואו ארצה הצטרף לקבוצת "אחווה", שנקראה אז קבוצת הבנאים ושכנה בפתח תקווה. חלק מחברי הקבוצה "אחווה" התאחדו עם חברים מקבוצת "גרודנה" במפלגת "אחדות העבודה", ובכללם גם חיים. הוא נמשך לעבודת הכפיים ועשה בעבודות-בנין שונות: טיח, ריצוף, נגרות וצבעות. לאחר מספר שנות עבודה בראשון לציון, נחלת יהודה, בלפוריה ועוד מקומות הצטרף למושב "עטרות" (אז "קלנדיה") שקם בדרך ירושלים-שכם. שנותיו הראשונות במושב היו רצופות קשיים מרובים, שהיו מנת חלקם של כל המתיישבים, אך המושב התפתח ומשקו של חיים, יפה גדל ושיגשג. הוא צירף אליו אף את הוריו, אחיו ואחותו. ביום ד' בתמוז תרצ"ו (24.6.1936), בעמדו על משמרתו בעת התקפה ערבית על הישוב, נורה ונהרג. הניח אשה ובת, אב ואם, אחים ואחיות. רשימה לזכרו נכתבה על-ידי חבריו בספר "מאורעות תרצ"ו" לברכה חבס.