גולדשמיד, יהושע-ירוחם (גל)

בן-הזקונים של אסתר, בת משפחה ותיקה בירושלים ויוסף-צבי (שו"ב בשכונת גבעת-שאול), נולד בחודש אדר תרפ"ה (1925). למד בתלמוד-תורה ובישיבת "עץ-חיים". אחר-כך התמחה במכונאות רכב ואת רוב שכרו מסר להוריו. היה חבר תנועת "הנוער העובד" וההסתדרות הכללית ובשנת 1944 הצטרף למחתרת אצ"ל בתל- אביב ובו בזמן עבד כשכיר במוסך "איחוד-רגב". כשחזר לירושלים, עבד במכונאות והמשיך בפעולות ארגונו במבצעים נועזים נגד הבריטים, באימון ובהדרכה, בהתקנת נשק ומכשירי- פיצוץ ובהובלת ציוד ותחמושת במכוניות שבהן עבד. כאשר נאסרו רוב מפקדי אצ"ל בירושלים היה הוא מהמעטים שהבולשת פסחה עליהם ולכן מילא תפקידים חשובים בקיום המסגרת וההנהגה למרות המבוכה שהשתררה בעקבות המאסרים האלה. הוא ירד למחתרת והתגורר בעליית-גג והבולשת הבריטית אסרה את אחיו וכמה מקרוביו במטרה ללחוץ עליו שיסגיר אל עצמו. פעם הקיפו השוטרים הבריטים את בית הוריו בהיותו שם, אך הצליח להתחמק ולברוח אל ההרים. בבואו לתל-אביב פעל בארגון בתי-מלאכה לנשק של אצ"ל ובחורף שנת תש"ח השתתף בפעולות נגד הערבים והבריטים. כשביקר בירושלים וראה את גודל הסכנה הצפויה שם ליהודים עמד בתוקף על דרישתו להעבירו לירושלים. כפי שמוסרים חבריו, הצליח לקשור קשרים עם ראשי הכפר אבו-גוש והשיג מהם מטעני נשק בעצם ימי הקרבות והמצור. בתור "רב סמל גל" (אלה היו כינויו ודרגתו במחתרת האצ"ל), פיקד על כוחות אצ"ל שפעלו יחד עם כוחות ה"הגנה" בעת יציאת הבריטים והכרזת המדינה, השתתף בכיבוש בניין ג'נרלי, מגרש הרוסים, חלק ממוצררה, שייח'-ג'ראח ובית-הספר לשוטרים, ומילא תפקידים של קצין מבצעים וקצין- קשר של האצ"ל עם חטיבת ירושלים. בעומדו במערכה על גבול שכונת סנהדריה בירושלים מול בית-הספר לשוטרים, עם נשק דל נגד שריוני הלגיון הערבי, נפל ביום י' באייר תש"ח (19.5.1948) ונקבר בשייח'-באדר א'. ביום כ"ה באלול תש"י (7.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים