גולדשלגר, אברהם

בן בלומה וברוך. נולד ביום כ"ט בשבט תרס"ב (6.2.1902) בשנייאטין גאליציה. מנעוריו היה חבר בתנועת "השומר הצעיר" ובה התחנך ללכת בדרך הבניין והיצירה בארץ ישראל. בשנת 1920, לאחר סיום לימודיו התיכוניים, עלה ארצה ובה הצטרף לגדוד "שומריה" של תנועתו שקבע את מחנהו סמוך לכביש חיפה – ג'דה, מקום בו שוכן היום קיבוץ יגור. עד מהרה הסתגל לעבודה הקשה בסלילת הכביש והתבלט בכשרונותיו האירגוניים ובמסירות בכל הקשור בניהול העבודה ובסלילת המסילה. במאורעות 1921 התפזר הגדוד והוא עבר לחדרה לעבוד אצל איכר במושבה כדי להתנסות בחקלאות ולהכשיר עצמו לעבודה בהתיישבות. ב-1922 כשהתקבצו פזורי קבוצתו להנחת היסוד ל"קיבוץ ב'" בכביש נווה שאנן שבמורד הכרמל היה בין ראשוני המייסדים של הקיבוץ החדש. כאן עבר את תלאות אותם ימים: חוסר עבודה, קדחת ועמל מפרך בייבוש ביצות ולאחר מכן יצא להשתלם בגידול הבקר במקווה ישראל. משם עבר להשתלמות בקבוצת גניגר ובשלהי 1926 היה בין עשרה חברים שעלו על הקרקע באבו-שושא, לימים משמר העמק, כדי להכשיר את הקרקע להקמת קיבוץ חדש. לאחר שלוש שנות יגע ותלאות עלה הקיבוץ כולו על הקרקע והחלה בניית משקו החקלאי. אברהם נתן חלקו בכך שהקים את הרפת. אך שנות העמל והסבל הממושכות נתנו בו את אותותיהן, הוא נתקף במחלת השיגרון ונבצר ממנו להמשיך ולעבוד עבודה גופנית, אבל הקדיש את כוחו לענפים אחרים במשק. בקיץ תרצ"ז עלה הקיבוץ עין השופט להתיישבות בג'וערה השכנה, וקיבוץ משמר העמק הטיל על אברהם את תפקיד ההדרכה בישוב החדש. עד מהרה נעשה הרוח החיה בפעולת ההתיישבות, תיכנן תכניות לבניין המשק ואף טיפח יחסי-שכנות טובים עם ערביי הסביבה. בכ"ז באדר א' תרצ"ח (28.2.1938) יצא לג'וערה בשעות הבוקר להיפגש עם ערביי כפרין הסמוכה. בדרכו חזרה עם עוד חבר נפתחה עליהם אש ממארב שהציבו ערבים. אברהם נפגע מכדור וחברו רץ להזעיק עזרה. כשהגיעו הנוטרים מג'וערה מצאוהו מוטל מת על האדמה שכה אהב. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות במשמר העמק. הניח אשה ושני בנים. בדרך הישנה לג'וערה, קרוב לוואדי אבו-שושא, הוקמה לזכרו מצבת-זכרון; דפי זכרון לזכרו התפרסמו בעתון "דבר" ובעלון קיבוץ משמר העמק. שמו הונצח גם בספר "זכרונות ארץ-ישראל".