גולדשטיין, שמאי

בן הינדה וזליג, נולד בשנת תרפ"ו בכפר קיבישד, קרפטו-רוס, צ'כוסלובקיה. הוא קיבל חינוך מסורתי-לאומי ולמד בבית-ספר עממי בכפר ואחר-כך בבית-ספר תיכון בעיר ברגסאס הסמוכה. בו-בזמן למד גם את מלאכת אביו, חייטות. כאשר השתלטו הגרמנים, נשלח למחנה ההשמדה – אושוויץ. עם מיגור השלטון הנאצי שוחרר ופנה לעלות ארצה. עבר דרך בודפשט ודרך האזור הצרפתי באוסטריה לאיטליה, נעצר פעמיים על-ידי שומרי הגבול, שוחרר, ובינואר 1946 הגיע לבארי. באוגוסט 1946 עלה באוניית-המעפילים שהצליחה להסתנן דרך המצור הבריטי. השתקע בירושלים ועבד בחייטות. משפרצה מלחמת-העצמאות התנדב לשורות ה"הגנה" ובלבו שאיפת-נקם בכל שונאי ישראל. היה מטובי החיילים בחטיבת ירושלים, לחם בחזית לטרון ושער הגיא ובשמירה ובהגנה בירושלים. ביום י"ב באב תש"ח (17.8.1948) השתתף כחייל בגדוד 62 (בית חורון) של חטיבת ירושלים, בקרב ארמון הנציב, בימי ההפוגה השניה. הוא נפצע ליד חוות הלימוד ומת מפצעיו בבית החולים הדסה בירושלים. הוא נקבר בשייח' באדר א'.  ביום י"ז באלול תש"י (30.8.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.