גולדשטיין, מרדכי
בן מחלה ויצחק, נולד ביום כ"ה בכסלו תרס"ז (14.12.1906) בעיר פולאבי, פולין ורכש לו השכלה תיכונית. בשנת 1922 עלה לארץ יחד עם אביו. כאן הצטרף לקבוצת מהפכנים ושימש מזכיר הנוער הקומוניסטי. בשל פעילותו זו גורש בשנת 1926 מן הארץ על-ידי ממשלת המנדט. בחוץ-לארץ – בלגיה – המשיך בעבודתו הפוליטית עד שנת 1929, שנה שבה חזר לארץ. בתקופת מאורעות 1929 סירב לחתום על כרוז המפלגה הקומוניסטית הפלשתינאית שקרא לחבריה לתמוך ב"לוחמי השחרור הערביים" ונקרא לבירור מפלגתי. בשנת 1931 חזר לפולין ושירת בצבא הפולני, בחיל- הפרשים, הצטיין כקלע טוב ואף הועלה בדרגה. אך דווקא במסגרת זו של סביבה עוינת עמד על גורל עמו ומצא את הדרך לציונות. בשנת 1937 עלה חזר ארצה. ביום זה קרהו אסון: אביו, שנסע להקביל פניו בנמל, נהרג בתאונת-דרכים. מרדכי היה מכונאי. הוא הצטרף ל"הגנה" ומונה למפקד אזור. ביום 15.1.1948 נפצע בעמדה בשכונת הרצליה בחיפה, בשעת מילוי תפקידו, ומת למחרת היום, ה' בשבט תש"ח (16.1.1948). השאיר אישה ובת. מרדכי הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.