גולדשטיין, יהודה (ליאון)
בן בורוש ומשה, נולד בשנת 1910 בעיר גומבין, פולין. הוא גדל והתחנך בבית הוריו באווירה של ציונים ותיקים ואת הגוון המיוחד של הציונות שלו קיבל בתנועת "השומר הצעיר". יהודה שירת בצבא הפולני כקצין-תותחנים ובחייו האזרחיים היה דפס. ההתקדמות המהירה של פלישת הגרמנים במלחמת-העולם השנייה לא איפשרה לו להצטרף לגדודו. משפחתו הוכנסה לגיטו וממנו הועברה למחנה-ההשמדה אושוויץ. יהודה שרד בחיים עם שני אחיו הצעירים ואחרי מיגור גרמניה הגיע למחנה שארית הפליטה בציילסהיים שליד פרנקפורט ע"נ מיין. שם התמסר לארגון תנועת "השומר הצעיר" ויסד את עיתון-הפליטים "אונטערוועגס" ("בדרך"). יהודה עלה ארצה עם אישתו באוניית-המעפילים "אנדריאה" והגיע בנובמבר 1947. הוא השתדל להעלות לארץ את שני אחיו, אך בינתיים פרצה מלחמת-העצמאות והוא נענה לקריאת המולדת והתנדב ל"הגנה" לפני מועד גיוסו ושירת בחטיבת "קריתי". ביום י"ט באדר א' תש"ח (29.2.1948) נפל בשעת מילוי תפקידו בבית-החרושת "היוצק". בית-חרושת זה, ומפעל נוסף, "ספירט", הסמוכים לצומת חולון, היו עמדות משמר בדרך לדרום ולירושלים. ב-29.12.1948 הגיע למקום כוח צבא בריטי, ועימו אנשי כנופיות ערביים. הבריטים החרימו את נשק המגינים ועזבו את המקום בהפקירם את אנשי העמדה, חסרי נשק, לחסדי הערבים. חלק מהמגינים הצליחו להיחלץ, אך עשרה נהרגו בידי הערבים. יהודה הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת-יצחק.