גולדפריד, אילן
אילן, בן עדה ויצחק, נולד ביום כ"ה באדר א' תשי"ד (30.3.1954) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי א. ד. גורדון בתל-אביב, ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון העירוני ה' בתל-אביב, במגמה החברתית. אילן היה תלמיד חרוץ ושקדן, מתמיד ומסודר למופת, ואהוב על מוריו ועל חבריו. בכיתתו נהג לארגן את שיעורי החברה, לקבוע את נושאי השיחה ולנהל את הדיונים. מנהל בית-ספרו מעיד עליו, שהיה מוכשר מאוד, בעל הבנה עמוקה וידיעות רבות. הוא השתתף בסימנריון ב"בית ברל" בחברת משלחות מחוץ-לארץ, יצר אתן קשרים והרבה להתכתב עם בני נוער מארצות הברית ולהחליף עמם הקלטות. אילן היה חובב מוסיקה, ניגן בחלילית ובאקורדיון, חיבר יצירות מוסיקליות ואף עסק בהקלטתן. כשהיה בן שמונה הקים קייטנה לילדים בני גילו, ארגן בה את כל הפעילות החברתית ואף חיבר לה המנון. (במוסף "הארץ" מיום 13.8.1965, פורסמה כתבה על הקייטנה). הוא היה שחיין מעולה וזכה באותות הצטיינות על שחייתו. כן אהב ספרות והקדיש הרבה מזמנו הפנוי לקריאה ולאיסוף ספרים רבים, מתחומים שונים, לספרייתו הפרטית. נוסף על כל אלה היה לו אוסף בולים גדול. אילן היה בעל חוש הומור מצוין, ואהב להתלוצץ ולהתבדח. הוא היה אדם שמח בחלקו, צנוע ונחבא אל הכלים ולא אהב להתבלט על פני חבריו. מטבעו היה אדיב ומנומס, נעים-הליכות וביישן מעט. להוריו היה בן מסור ונאמן ולחבריו היה חבר טוב, אהב לעזור לזולת והכל הכירוהו כנער ישר ובעל מצפון. אילן גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1972 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנק "פאטון". הוא היה חייל אחראי ומסור לתפקידו, ושימש דוגמה לחבריו במזגו הטוב ובצייתנותו. בתקופת שירותו בצבא השתדל שלא להדאיג את הוריו ובמכתבים שכתב הביתה לא התאונן ולא סיפר להם דבר על האימונים המפרכים. שבועות אחדים לפני שפרצה המלחמה החל להשתלם בקורס למפקדי טנקים. במלחמת יום הכיפורים השתתף אילן בקרבות הבלימה נגד המצרים בחזית סיני. בציר "לכסיקון" נפגע הטנק שלו והוא נחלץ ממנו והצטרף לצוות של טנק אחר. טיל פגע באותו טנק ואילן נהרג במקום. תחילה נחשב כנעדר, ולימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אב, אם ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. בחוברת שיצאה לאור על ידי יוצאי קהילת פיוטרקוב והסביבה, כתב מנהל בית-ספרו דברים לזכרו: "ראויה דמותו של אילן וראויים חייו, מידותיו היפות, מעשיו הטובים וגבורתו, לשמש דוגמה לדורות הבאים של תלמידים שימשיכו ללמוד במוסד שנתחנך בו".
