גולדמן, נחום

בן שרה ויוסף. נולד ביום ו' בסיון תר"ס (3.6.1900) בעיר בנדרי בבסרביה שהשתייכה לרוסיה. בעירו למד נחום בבית-ספר יסודי ובבית-ספר תיכון ובשנת 1919, עם תום מלחמת העולם הראשונה, עלה באורח בלתי-ליגאלי עם אביו ואחיו לארץ-ישראל. הם הגיעו באוניה עד לעיר צור שבלבנון, חצו את הגבול באין רואה והלכו ברגל עד ליפו. כבר למחרת הלך נחום לפתח-תקוה והחל לעבוד כפועל בפרדסי המושבה. בשנת 1921 התגייס נחום ל"משטרה המעולה", הועלה לדרגת סרג'נט (סמל) וסיים את קורס הקצינים הראשון לקציני משטרה שנערך בירושלים. לאחר כמה שנים הצטרפה אליהם כל המשפחה שנותרה בחו"ל. תוך כדי שירותו למד נחום עברית, ערבית ואנגלית ובערבים למד משפטים. בשנת 1925 נשא לאשה את שושנה רזניק ולזוג נולדו שלוש בנות. האשה והבנות עברו אתו לכל תחנות המשטרה שבהן שירת: ירושלים, עוג'ה אל חפיר, באר-שבע, רמלה, רחובות, הרצליה ויפו, רמת-גן וצפת ולבסוף בתל-אביב. לא פעם היתה משפחת גולדמן משפחה יהודיה בודדה בקרב ערבים רבים, אך נחום לא זנח את משמרתו גם בימי מאורעות ופרעות. נחום הצטרף לשירות הידיעות של ה"הגנה" וכקצין בבולשת הבריטית הצליח לא אחת לסכל פעולות נגד ה"הגנה" ומאידך גיסא להעביר לה ידיעות מועילות. כן עסק בהעברת נשק לארגון ה"הגנה". בגבור פעולות האצ"ל והלח"י נגד מוסדות השלטון הבריטי בארץ, הוקמה בבולשת הבריטית מחלקה מיוחדת, "המחלקה היהודית", בראשות הקצינים מורטון ווילקינס שתפקידה היה למנוע, בכל הדרכים, את פעולות הארגונים הללו. בשיתוף קצינים ושוטרים יהודיים נצטברו במחלקה זו הרבה עדויות ופרטים מרשיעים נגד אנשי אצ"ל ולח"י. במפקדת הלח"י הוחלט לטמון לשניים פח ולחסל אותם. ביום 20.1.1942 הטמינו אנשי לח"י מוקש מופעל מרחוק בחדר על הגג ברחוב יעל 8cבתל-אביב, בנוסף ביימו פיצוץ קל והתיזו דם תרנגולת על קירות חדר המדרגות. השכנים שנזעקו לקול הפיצוץ הזעיקו את המשטרה הבריטית אלא שלא כמצופה, מורטון ווילקינס לא הגיעו למקום. הקצינים והשוטרים שכן הגיעו נהרגו ונפצעו בפיצוץ החדר הממולכד. בפיצוץ נהרג הקצין היהודי מייג'ר שלמה שיף ואילו הקצין גולדמן והקצין הבריטי טרטון, מי שהוציא להורג בזמנו את שלמה בן-יוסף, נפצעו קשה. ביום ג' בשבט תש"ב (21.1.1942) מת הקצין נחום גולדמן מפצעיו והובא לקבורות בטקס משטרתי מלא בבית-העלמין בנחלת-יצחק. השאיר אשה ושלוש בנות, הורים, ארבע אחיות ושני אחים. פרטים על האירוע ועל דמותם של הקצינים שיף וגולדמן מובאים בספרים "מבוקש", "השוטר העברי בתקופת המנדט" ו"ספר האצ"ל"