גולדמן, יצחק

בן מלכה וזאב, נולד ביום כ"א באלול תרפ"ג (2.9.1923) בעיר ריביץ, פולין ועלה לארץ עם משפחתו בשנת 1925. יצחק למד בבית-הספר הדתי "תחכמוני" בתל-אביב והתבלט בכשרון הזמרה שלו. היה החזן בתפילות הבוקר ושר כסולן בבית-הכנסת הגדול. בשנת 1935 עבר לקרית חיים והשתתף שם בהצגות ובמקהלה. בסיימו את בית-הספר העממי למד חרטות ועבד ב"סולל בונה". עליזותו ושירתו בעבודה היו לשם-דבר. היה חבר תנועת "הנוער העובד" וכמרכז הפעולה המקצועית בסניף התנועה הופיע בבירורים לפני מוסדות ההסתדרות ונותני העבודה. בשנת 1940 התגייס לנוטרות בשנת 1941 התגייס לצי המלכותי ושירת חמש שנים כיהודי בודד בין הבריטים. בשנת 1946 שוחרר וחזר למקום עבודתו. באותה תקופה היה מכונס בתוך עצמו ושתקן, אך עם יציאתו שנית למערכה – רווח לו. בחודש דצמבר 1947 התגייס לחטיבת "כרמלי". הוא סיים קורס מקצועי וחזר לגדודו כרב- סמל פלוגתי, ובתפקידו זה הצטיין בדאגה לאנשיו, לפצועים ולמשפחותיהם. יצחק נפל ביום י"ז בסיוון תש"ח (24.6.1948) במשלט בירווה, במבואות הגליל המערבי. הכפר בירווה ושלושת המשלטים שלידו הוחזקו על-ידי כוחותינו. בשעות אחה"צ של ה23- ביוני תקפו כוחות קאוקג'י וערביים מקומיים את הכפר ואילצו את הכוח שהחזיק בו לסגת. בו בלילה התארגן כוח מחטיבת "כרמלי" ועם שחר ה24- ביוני תקף נגד, כבש את אחד המשלטים, אך ניסיונות לכבוש את הכפר לא עלו יפה. במשך היום נמשך הקרב וכוחות כרמלי הדפו התקפות אויב על המשלט שהחזיקו בו. בלילה תוגבר הכוח, תקף שוב והצליח לכבוש את הכפר והמשלטים. בקרב זה נפל והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנהריה. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן.