גולדמן, יואל (ינו, יאנצ’י)

בן פרנצישקה וחיים, נולד ביום כ"ז בכסלו תרפ"ה (24.12.1924) בעיר לנגילטוטי, הונגריה. הוא למד בבית-הספר העממי של הקהילה בו שימשה אמו כמורה (אביו היה סוחר) והיה תלמיד מוכשר ונער עליז שניגן בכינור ובמפוחית פה, וזרע חדוות-חיים על סביבתו. אמו חינכה אותו ואת שאר בניה (אחד תאומו של יואל ואחד בוגר ממנו) ברוח הציונות, אך הזהירה אותם מפני השתתפות בפעולות מאורגנות מחשש לרדיפות מצד השלטון וליחס עוין מצד היהודים. יואל לא שעה לאזהרותיה והצטרף לארגון נוער ציוני. לפי כשרונותיו נמצא ראוי להמשיך את הלימודים בבית-ספר תיכון אך בגלל האנטישמיות המתגברת לא ראה תועלת בהתדפקות על שערי הקריירה, הננעלים לפני יהודים, ולמד חייטות. התקדם במהרה במקצוע, עבר לעיר גדולה, נתחבב על מעבידו ועל חבריו וגם שם היה הרוח החיה בחבורה. משהשתלטו הנאצים על הונגריה נלקח עם אחיו למחנה- עבודה ושם עודד וחיזק את רוח החברים להחזיק מעמד ולהאמין בעתיד. לרגל שמועה על שביתת-נשק עם הצבא הרוסי המתקדם חזר עם אחיו התאום לבודפשט ושם נפגשו עם האח המבוגר שהופרד מהם קודם-לכן. גם שאר חברי פלוגות העבודה הגיעו לשם. אך הפשיסטים ההונגרים הוסיפו להילחם, לא התחשבו בתעודות החסות השווייציות שבידי היהודים והעבירו אותם למחנה-עבודה ועינויים באוסטריה. משם ברחו שלושת האחים חזרה להונגריה, עברו את אגם באלאטון הקפוא, ברוחב 7-8 קילומטרים בין חזיתות הגרמנים והרוסים המפגיזים זה את זה. הם נאסרו על-ידי הרוסים שחשדו שהם מרגלים, שיחררו את שני האחים הצעירים ועיכבו את המבוגר. כתום המלחמה שיחררו גם אותו. ההורים נרצחו במחנה-המוות אושוויץ ושלושת האחים עברו הכשרה בבודפשט, המשיכו בה ביוון, העפילו ארצה בחודש אוגוסט 1946 באונייה "הנרייטה סולד", נשלחו לקפריסין ובחודש דצמבר 1946 הורשו לעלות לארץ והתיישבו בגדרה. יואל התחיל לעבוד שם במקצועו ואחר-כך עבר לעבוד בחיפה. שירת חודשים אחדים כנוטר בנהריה ובחניתה ומשהחלה מלחמת-העצמאות חזר לגדרה והצטרף עם אחיו לחטיבת "גבעתי". בפלוגה הנפתית השתתף בטיהור כפרי הדרום (מע'אר, בית דראס). בפעולות שיתפו המפקדים אותו ואת אחיו-תאומו חליפות, לא את שניהם בבת-אחת. עם פלוגתו פעל בקרבות נגד הפולש המצרי. ביום י"ג באייר תש"ח (22.5.1948), בהתקפה השלישית על משטרת עיראק-סואידן, נפצע החבלן בשעת ניסיון לפרוץ את הגדר. יואל קפץ תחת מטר יריות להוציא את החבלן הפצוע, ונפגע גם הוא מכדור ונפל. ביום ט"ז בשבט תשי"א (23.1.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.