גולדמן, ברוך

בן מענטיל ומנדל, נולד ביום כ"א באב תרפ"ח (7.8.1928) בעיר מזריץ', פולין. עם כיבוש עירם על-ידי הנאצים נרצחו אמו ואחיותיו וברוך ברח ליערות. הוא רצה להצטרף לפרטיזנים שלחמו בכובש הגרמני אך לא נתקבל בגלל גילו הצעיר. אחרי שנתיים ניתן לו מבוקשו והוא השתתף בקרבות עד שחרור הסביבה על-ידי הצבא האדום. בסוף 1944 חזר לעיר-הולדתו ועבד בבולשת, כדי לגלות את הפולנים ששיתפו פעולה עם המרצחים הגרמנים. בחודש מאי 1945 יצא ב"דרך המחתרת" לאיטליה ועלה ארצה בספינת-המעפילים "דוב הוז" שיצאה מנמל לה ספציה. תחילה היה ב"חברת-הנוער", ואחר-כך עבר לעיר ועבד בבניין, והתגורר בקרית חיים. ברוך התגייס בחודש ינואר 1948 (לחטיבת "כרמלי") והשתתף בפעולות במרחב הגליל המערבי. ביום ט"ז באדר ב' תש"ח (27.3.1948), בשעות הצהריים, יצאה מנהריה שיירה ובה 7 כלי רכב ו90- אנשים כדי להעביר אספקה, חומרי ביצורים ותגבורת ליחיעם. ליד כברי נתקלה השיירה במארב שהציבו הערבים. המשוריין הראשון הצליח לפרוץ ולהגיע ליחיעם, אך שאר כלי הרכב נלכדו במארב. אנשי השיירה לחמו עד שעות הערב ובחסות החשכה הצליח חלק מהם להיחלץ, אך כמחציתם נפלו בקרב, וביניהם גם ברוך. הוא הובא למנוחת- עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות הצבאי בנהריה.