גולדל, אהוד-יעקב-אליעזר (אודי)

בן חנה ויצחק. נולד ביום י"ג בחשוון תשכ"ט (3.11.1968) בצפת. כאן התחיל את לימודיו בבית-הספר הממלכתי-דתי 'בירב'. בכיתה ה' עבר ללמוד בבית-הספר הממלכתי-דתי 'האר"י', שם סיים את לימודיו היסודיים. לאחר-מכן המשיך וסיים את לימודיו התיכוניים במדרשיית 'נועם' בפרדס חנה. אהוד היה פעיל בסניף 'בני עקיבא' בצפת כחניך וכמדריך. בשבתות שבהן לא הגיע הביתה מהמדרשיה התנדב להדריך בסניף 'בני עקיבא' בכרכור. מספרים חניכיו בצפת: "אודי היה ידוע תמיד כ'מציל מצבים'. בשבת הארגון בשבט ניצנים, כשהיינו כבר על סף ייאוש מקישוט החדר, הגיע אודי ישר מן המדרשיה, מלא מרץ ורעיונות מקוריים, ואכן התערוכה שלנו היתה האטרקטיבית מכולן, בזכותו". והם מסכמים: "אודי היה ידוע כמדריך בעל מרץ ותושייה. תמיד חייך, צחק, הבין". אהוד אהב לטייל. לא היה שביל בגליל שלא טייל בו, ולא נחל שלא טבל במימיו. וכשהגיע הביתה לאחר טיול, כבר ידע מה יהיה טיולו הבא. בכל מקום שטייל צילם נופים ובעיזבונו תמונות נוף רבות, שתיעד באלבומו. היתה לו נטייה לאמנות, לציור ולצילום. הוא גויס לצה"ל בשלהי ינואר 1987 ושירת בחיל הרגלים, בחטיבת גולני. כשנה לאחר גיוסו התחיל להשתלם בקורס מש"קי מודיעין. במלאת ארבעים שנה למדינה, קיבל אהוד תעודת חייל מצטיין של חטיבת גולני מאלוף פיקוד הצפון יוסי פלד. ואמנם כותב חבר לצבא: "כזה היה אודי. מה שעושים, עושים עד הסוף. לא לחינם הטילו עליו אחריות כזו." וכותב מפקדו: "הצטיינת בכל אותן תכונות מיוחדות ומופלאות: החברות, החריצות, היוזמה והאחריות הבלתי רגילה לכל מה שהוטל עליך תוך דבקות אמיתית בכל משימה." ביום ג' בסיוון תשמ"ח (19.5.1988) נפל אהוד בעת שירותו, והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בצפת. השאיר אחריו הורים ושני אחים – גדעון ויאיר. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל. משפחתו תרמה לזכרו ספר תורה לבית-הכנסת 'מניין בלום' בצפת, ואף סייעה בהוצאת קובץ סוגיות מפרי עטם של אברכי כולל מרכז תורני לאומי ע"ש רבי יוסף קארו זצ"ל בצפת. במסיבת פרידה לנועה, מדריכה ב'בני עקיבא' בצפת, כתב לה אודי מלות ברכה אלו: "והעיקר – לא ללכת בגדול – לחפש עצמנו בעולמות רחוקים ונסתרים. אלא להיות אנחנו. לחפש את עצמנו כאן בסביבתנו, בכוחות הנפש שלנו".