גולדין, רדיאון

בן פולינה ולאוניד. נולד ביום ו' בתמוז תשל"ד (26.6.1974) בעיר אודסה שבאוקראינה, ברית המועצות לשעבר. שנות בית-הספר היסודי עברו עליו באודסה, שם השתתף בחוג לצילום. במסגרת זו עסק בצילום סרטים, בהכנת סרטים מצוירים ובפיתוח תמונות. רדיאון הצליח מאוד בתחום זה ויחד עם חברים נוספים השתתף בפסטיבלים ובתחרויות. רדיאון למד שנתיים בקולג' באודסה, במגמת טכנאות רדיו, ועסק בתחביביו – ספורט ומוסיקה. בשנת 1992 הצטרף רדיאון לארגון "בית"ר" באודסה והתבלט בו כמנהיג. בנובמבר 1993 עלה לישראל ומיד התאהב בה. הוא נמשך במיוחד לדרום הארץ, גר כחצי שנה בניצנה, שם למד עברית באולפן, ועבר לגור ולעבוד בבתי מלון באילת. חבריו לעבודה סיפרו, שהיה עובד טוב ואחראי, מנומס ומלא שמחת חיים. רדיאון התגייס לצה"ל במחצית חודש אוגוסט 1996 והחל את שירותו בקורס לנהיגת משא כבד, בבסיס תובלה, בסיומו הוסמך, וקיבל רשיון נהיגה במשאית. מפקדו העיד כי היה חייל מצוין ומקובל על חבריו. רדיאון נפל בעת מילוי תפקידו, ביום כ"א בשבט תשנ"ז (29.1.1997). בן עשרים ושתיים היה בנופלו. נטמן בבית העלמין הצבאי בחדרה. הותיר הורים ואחות – רגינה. הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק, כתב במכתב התנחומים למשפחה השכולה: "רדיאון, זכרונו לברכה, שירת כחניך בקורס נהיגה בבסיס הובלה של אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה. רדיאון תואר על ידי מפקדיו כחייל ממושמע, שהפגין ביטחון ומוטיבציה גבוהה במהלך הקורס, והיה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחבריו כאחד". סגן-אלוף נתי גמבשו, מפקד היחידה בה שירת רדיאון, כתב למשפחה: "רדיאון בלט בשקט ובבגרות נפשית, שהיו ממאפייניו לאורך כל הדרך, השאיר אותנו ללא חבר וידיד. רדיאון, עלם חייכן ומוכשר, הלך מאתנו בדמי ימיו והשאיר מאחוריו משפחה כואבת, ויחידה המרכינה ראשה ומתייחדת עם אובדנו".