גולדברג, משה-יחיאל

בן פסיה וישראל, נולד ביום כ' בשבט תרצ"ב (28.2.1932) בעיר פלניץ, פולין, ועלה לארץ בשנת 1936. בתל-אביב למד בבית-הספר "הכרמל" ועם גמר לימודיו החל לעבוד במסגרות. במשך כמה שנים היה חבר פעיל ב"מכבי", ואהוב על רעיו. בהיותו בן 13 הצטרף למחתרת לח"י ואמר כי שתי אימהות לו, האם והמולדת, ועליו לעזור לשתיהן, אך לבכר את השנייה על הראשונה. במלחמת-העצמאות הצטרף עם חבריו לצבא, על אף גילו הצעיר והוא אז רק בן 16. כשאמו היתה מזהירה אותו כי ישמור על חייו, היה רגיל לענות לה: "אם אני לא אזכה במולדת, יזכו לכך אחרים". בצבא שירת משה בגדוד שריון ופשיטה והשתתף בכל הקרבות של גדוד זה. נודע בקרב חבריו בעוז רוחו ומסירותו למולדת. לא ידע רגש של פחד. משה נפל ביום ד' בתמוז תש"ח (11.7.1948), בבית-נבאללה, ב"מבצע דני", כשהוא עומד ליד מכונת-יריה, בקרב קשה שבו לחם עד הסוף ולא נסוג. משה הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.