גולדברג, יעקב (ז’ק)

בן צירל (צילה) ואפרים, נולד ביום ד' בשבט תרע"ג (12.1.1913) בעיר פולדה, גרמניה. הוא למד בגימנסיה, בסמינר למורים ובקונסרבטוריונים למוסיקה. מידותיו הטובות כבן, כאח, כחבר וידיד המוכן לבוא לעזרת הזולת היו ידועות לכל. עם עלות המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה יצא להכשרה בלוקסמבורג ובאוגוסט 1936 עלה לארץ והתיישב בחיפה. את פרנסתו מצא כנהג וכחבר ותיק ב"הגנה" היה מוכן בכל עת לנסיעות ולהובלות בשירות המחתרת שלה. בראשית מלחמת-העצמאות השתתף כנהג בשיירות רבות. כשכנופיות ערביות שלטו בעיר התחתית סיכן את נפשו למען הצלת הרכוש והסחורות של הרבה יהודים והעברתם למקום-מבטחים, אף כי גם הוא גר בסביבה ערבית וגם רכושו שלו היה בסכנת החרבה ושוד, ואכן כשחזר הביתה מהצלת רכושם של אחרים, מצא את עצמו חסר כל. יעקב עזר בהוצאת הילדים ממשמר העמק תחת אש האויב. בתקופה מאוחרת יותר הצטרף לפלמ"ח, שירת בג'וערה והשתתף בקרב על לוביה. ביום ב' באייר תש"ח (11.5.1948) בצאתו בשיירה לגליל העליון, נהרג בתאונת-דרכים בקרבת ראש פינה והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.