fbpx
גולדברגר, אמנון

גולדברגר, אמנון


אמנון (אמנוניק), בן מלכה ודב, נולד ביום י"א בתשרי תשט"ו (8.10.1954) בתל-אביב. משפחתו עקרה לפתח-תקוה ושם עברו עליו ימי ילדותו ונעוריו. הוא סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר פיק"א ולמד שנתיים בבית-הספר התיכון על-שם אחד-העם בעירו. כנער היה באמנון שילוב של שובבות ורצינות. ספרה עליו מחנכתו בלה: "מבין ים העינים שננעצו בי… זכורות לי פניו החייכניות של אמנון… לא קשה היה לעמוד על טיבו ובמהרה נקבע מקומו בכיתה, כראש וראשון לבדחנים… אמנון היה מעולל תעלולים שונים בארשת פנים תמימה תוך כדי הבלעת חיוך". הוא רצה להיות אדם רגיל ומעולם לא נשא עיניו לתהילה, אך בגלל הצטיינותו בלימודים, שהייתה טבעית, נובעת מעצמה ונעדרת כל התנשאות, נחשב לתלמיד בולט במיוחד. הוא היה בעל זיכרון יוצא מגדר הרגיל. די היה לו לשמוע דבר פעם אחת והוא נחקק במוחו. לחבריו לספסל הלימודים הוא זכור כנער חביב, שבת צחוק נסוכה על פניו תמיד והבדיחות שופעות מפיו. אמנוניק היה בן נאמן להוריו ועזר להם ככל שנדרש, בנכונות ובאהבה. הוא סיים את חוק לימודיו בבית-הספר התיכון האקסטרני "אנקורי" בתל-אביב. בתקופת לימודיו היה חבר בגדנ"ע. אמנון גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1972 והתנדב לחטיבת "גולני". לאחר שסיים את הטירונות כחניך מצטיין השלים קורס מ"כים-חי"ר והוסמך כחובש קרבי. גם בצבא היה אהוב על רעיו, כפי שסיפר חברו מנוער גבי: "עיניו הבורקות, חיוכו השובבני, צניעותו וותרנותו, מסירותו להוריו וידידיו עשוהו אהוב על הכל. בעת שירותו הצבאי התחשלו דמותו ואופיו, ואתם המסירות והאחריות". כשפרצה מלחמת יום הכיפורים צורף אמנון כחובש ליחידת צנחני מילואים ויחד עמה עבר את נתיב הדם והאש של קרבות הבלימה והפריצה אל עבר אפריקה. אמנון, "הילד", כפי שקראו לו הצנחנים המבוגרים יותר, השתלב למרות גילו הצעיר בין הלוחמים הוותיקים, אשר סמכו עליו בכל המובנים. הוא היה לוחם מצוין וידע בכל מצב להשתמש בנשק ביעילות רבה ביותר. חבריו ידעו שהוא חובש טוב וכי יגיע אליהם גם כאשר צפויה סכנה לחייו, ויטפל בהם במסירות ובמומחיות. הוא ידע לשמור על חבריו שהלכו לפניו או אחריו, ולנסוך ביטחון בלב כל פצוע. עם חתימת ההסכם להפסקת האש עמד גדודו, "גדוד הבוקעים הראשון", על כך שאמנון יוחזר אליו. ביום ג' בניסן תשל"ד (26.3.1974), נפל רב"ט אמנון בעת מילוי תפקידו ברמת-הגולן. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בפתח-תקוה. השאיר אחריו הורים, אחות ואח

דילוג לתוכן