גוטרמן, שמואל (מוליק)
בן פנינה ודוד, נולד ביום א' באלול תרצ"ח (28.8.1938) בחיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי בקרית-חיים ולאחר שהשלים שמונה כיתות עבר לבית-הספר המקצועי בבת-גלים, שם למד שנה. אחרי כן חזר ללמוד בבית-הספר התיכון בקריית-חיים. מוליק היה חבר בתנועת הנוער העובד. בנובמבר 1956 התגייס לצה"ל ושירת במסגרת גרעין נח"ל. הוא עבר קורס צניחה וקורס מ"כים, ובנובמבר 1957 הועלה לדרגת רב"ט. הצטיין כחייל בעל תכונות של איש-שדה. ביוני 1958 הועלה לדרגת סמל. אחרי שהשתחרר מצה"ל המשיך לשרת במילואים בחיל-הרגלים. השתלם בשורה של קורסים ובמארס 1959 הועלה לדרגת סמ"ר. בחייו האזרחיים עבד כטרקטוריסט וכמפעיל ציוד מכאני כבד במועצה האזורית זבולון. הוא לחם במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום-הכיפורים בסיירת של יחידתו. עם התבגרותו ביקש לעבור במסגרת שירותו הצבאי לתפקיד מקצועי שמתאים לו. תחילה התנגדו לכך מפקדיו, שראו בו חייל בעל תכונות של איש שדה, אולם לבסוף נעתרו לו. הוא נשלח לקורס נהגי נגמ"ש ונתמנה כמש"ק הרכב בפלוגתו. בשירותו במילואים טרח הרבה כדי להבטיח את תקינות כלי-הרכב של פלוגתו. ביום כ"ז בחשוון תשמ"א (6.11.1980) שירת במילואים באזור חברון ויצא לבחון רכב בכביש באר-שבע-ערד. משאית סמיטריילר נהוגה בידי תושב מקומי, פגעה ברכבו וברכב צבאי נוסף. בהתנגשות נהרג שמואל. בן 42 היה במותו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-הקברות צור-שלום שבמפרץ חיפה. השאיר אחריו רעיה, בן, בת, הורים ואח. מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "סמ"ר מוליק היה סמל הרכב של הפלוגה ועשה לילות כימים כדי שרכב הפלוגה יהיה במצב כשיר לפעולה בכל שעה שיידרש. תמיד מוכן היה לשרת את הפלוגה, למרות שעבר את גיל השירות ביחידה. תמיד היה חיוך נסוך על פניו". להנצחת זכרו תרמה משפחתו ספרים לספריית בית-הספר על-שם וייצמן בקרית-מוצקין.
