גוטרמן משה (“מוישיק”)

בן אליהו ושרה. נולד ביום כ"ח באב תש"ו (25.8.1946) ביבנאל; נכד לאחד ממייסדי המושבה ובן למשפחת איכרים בגליל. שם סיים את לימודיו בבית הספר היסודי. כבן יבנאל היה מושרש בעבודת האדמה ולכן המשיך ללמוד בבית הספר התיכון החקלאי "כדורי". עסק בחקלאות והיה עמוד התווך בענף זה. חברותי מאד, בעל חוש הומור בריא ויוצר סביבו אווירה נעימה. לא אהב להתבלט בחוג חבריו ובכל זאת היה אהוב על הכל. התעניין בחיי מושבתו והיה מסור לידידיו בה. חיבב את משפחתו הענפה וכיבד אותה. התעניין בעברה והיה גאה על חלקה הרב ביישוב הארץ. גילה אהבה עזה לעבודה והראה קשר לבעלי חיים. לצה"ל גויס ביולי 1964 ושירת ביחידת נח"ל מוצנח. באותה תקופת השירות עשה זמן מסויים בהיאחזות בירנית ושם קלט ערכים תרבותיים מרובים. אחרי שחרורו מן הצבא התמסר לטיפוח משקו ולקידומו, כי לגביו היה בכך ייעוד והמשכה של מסורת ואכן ראה ברכה בעמלו ומצא את אושרו. באהבתו לבעלי חיים החל לטפל בצאן באופן מסור ועל כך קיבל פרס ממשרד החקלאות. בצאתו למילואים היה משרת בחטיבת הצנחנים. נקרא לדגל בפרוץ מלחמת ששת הימים וביום השלישי לקרבות הוא כ"ח באייר תשכ"ז (7.6.1967), נפל בקרב ליד החומה בירושלים בשעה שהיה בתנועה לפריצת הדרך לעיר העתיקה. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. בספר "מאריות גברו" של מפקדת הצנחנים הובאו תולדותיו ופרשת קרבו האחרון.