גוטסמן, מרדכי (מוטי)

בן אסתר ושמואל, נולד ביום כ' בסיוון תר"ץ (16.6.1930) בעיר פדלשוביץ, צ'כיה. עד גיל 14 חי עם הוריו בצ'כיה, למד בבית-ספר כללי ובו-בזמן קיבל ב"חדר" חינוך יהודי מסורתי. בשנת 1944 הוגלה על-ידי הנאצים עם המשפחה הגדולה (הורים ושמונה ילדים) לגיטו. מכאן הובלו למחנה-ריכוז ובו הפרידו את ההורים מבניהם בלא שיראום שוב לעולם. כמה שבועות עברו עליו במחנה- האימים של אושוויץ ומכאן הובל לחפירת ביצורים בחזית הרוסית. בדרך-העינויים שלו עבר את מחנות אבנזה, מאוטהאוזן, פלדפינג ודאכאו. אחרי השחרור חזר לביתו מתוך תקווה למצוא מישהו מהמשפחה, אך לאכזבתו לא מצא איש. רק בהגיעו לארץ נודע לו שאחותו נשארה בחיים. הוא קיווה להיפגש עימה בארץ- ישראל, אך לא זכה לכך. בשהותו באיטליה הצטרף לחברת-נוער ציונית בפירנצה. כאשר נזדמנה אפשרות של העפלה לארץ, הקדים את קבוצתו והגיע לארץ באונייה "קדמה", אשר ממנה ירד ישר למחנה-העצורים של עתלית. לאחר שני חודשי שהות בעתלית שוחרר וצורף לחברת-הנוער של קיבוץ אלונים, אך בשל חינוכו הדתי החליט להצטרף למוסד החקלאי-הדתי "נווה עמיאל" בשדה יעקב, שעל-יד קיבוץ אלונים. הוא אהב עבודה וחלם על עבודת-אדמה. עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס מיד בחיפה. מאחר שהיה מאומן זה מכבר נשלח מיד להגנת יבנאל, אחר-כך פעל בטירה שליד חיפה, ובקיבוץ גשר היה ברגעים הקשים ביותר של הגנת הקיבוץ מפני הפולש העיראקי. מאוחר יותר הצטרף לגדוד "ברק" של חטיבת "גולני". ראשית פעולותיו עם גדוד זה היו באזורי הגליל התחתון, עד אשר הגיעו ימי הגנת סג'רה, שהיו ימי הקרבות המרים ביותר של הגדוד. ביום 12.7.1948 נפצע מרדכי בקרבות על סג'רה, נפגע בריאותיו ובבטנו. הוא הועבר לבית-החולים בעפולה וביום ט' בתמוז תש"ח (16.7.1948) מת מפצעיו ונקבר בבית-הקברות בשדה יעקב. ביום ז' בתשרי תשי"ח (2.10.1957) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה