גוטמן, נמרוד

בן ישראל ועירית. נולד ביום כ"ב באדר תשי"ב (19.3.1952) בקיבוץ להבות הבשן בגליל העליון ולמד בבת הספר שבקיבוצו ובבית הספר התיכון האזורי שבקיבוץ עמיר. מאותה תקופה זוכרים אותו חבריו ומחנכיו כילד שידע להתבטא בבהירות בוגרת. נמרוד הרבה לדבר במשפטים קצובים, סדורים והגיוניים. הוא לא היה מרדן אך סירב לקבל עליו סמכות של מבוגרים כדבר המובן מאליו. הנערים במוסד החינוכי למדו להעריך ולחבב את נמרוד והלכו שבי אחרי שכלו החריף, שנינותו ושיחתו הקולחת בנועם. הוא לא נחפז לקשור קשרי ידידות, אולם ידע לרכוש חברים טובים וידידים. הוא היה בעל כושר שכלי רב ולא היה גבול לסקרנותו האינטלקטואלית. אישיותו עוצבה בדרך של מאבק פנימי מתמיד. הוא היה פתוח לנעשה סביבו, חקר ודרש בכל עניין שעסק בו עד שקבע לגביו עמדה ברורה וחד-משמעית. חושיו הרגישים והחדים ורוחו המתלבטת וחוקרת, העשירו את עולמו הרוחני והעניקו לנפשו עומק והיקף נדירים. נמרוד נמשך אל המדע המדויק ואל ההגות המופשטת וכושר הביטוי שלו היה מדויק, עשיר ורב-גוני. הוא תרגם לעברית שירים ובלדות מהספרות האנגלית. כל שעת פנאי הקדיש לחיבור בעיות בשחמט ולפתרונן וזכה על כך בפרסים ובציונים לשבח. לאחר שסיים את לימודיו סירב להיענות להצעה להצטרף לעתודה האקדמית ועמד בתוקף על זכותו להתגייס לצה"ל. נמרוד גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1971 והוצב לחיל האויר. ביום ז' בניסן תשל"א (1.4.1971), נפל בעת שירותו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בקיבוץ להבות הבשן. לאחר נפילתו הוציא הקיבוץ לאור חוברת הנושאת את שמו.