גוטמן, אביב
בן שרה ויהודה. נולד ביום ב' בחשוון תרפ"ז (10.10.1926) בחיפה. עם סיום בית-הספר העממי יצא לעבודה. היה נהג ועבד בחברת תחבורה בתל-אביב. היה חבר ב"הגנה". בימי מלחמת-העולם השנייה שירת כנהג בצבא הבריטי. עם החרפת המצב הביטחוני בארץ לאחר החלטת עצרת האו"ם על החלוקה, הצטרף לפלמ"ח והיה נהג משוריין. אביב היה בין מלווי השיירות בדרך לירושלים, השתתף בפעולות רבות ושונות, אך לא הירבה לספר עליהן בבית. על מעשי גבורתו העידו החברים ולא הוא. בפיהם תואר כ"טיפוס עירוני עליז", שידע לפזם את כל הפזמונים החדשים והשפיע שמחה על החברה. באחרונה יצא בשיירה לגוש עציון. לאחר שפרקו את הציוד והתגבורת התכוננה השיירה לשוב לירושלים, בדרך חזרה הותקפה השיירה בנבי-דניאל. אביב הספיק לשוב לכפר עציון. במכתבו האחרון שהגיע לידי הוריו סיפר על זעזוע נפשו לאחר שנהרגו במשוריין שלו שישה בחורים שגרו איתו בחדר אחד, והוא ניצל. במכתבו זה בירך את אחיותיו בברכת "חזק ואמץ", שהיתה מעין צוואה למשפחתו. ב-12 במאי ערכו כוחות הלגיון ובלתי סדירים התקפה כבדה על הגוש והצליחו לבתרו לשניים. למחרת נמשכה ההתקפה והאויב הצליח לכבוש את כפר עציון. אביב נפל עם מגיני כפר עציון ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948). ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949), הובא עם חבריו למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.