גוטליב, אליהו (ארנסט)
בן מרטה ונורברט. נולד בג' באב תרפ"ד (3.8.1924) בברלין. בהיותו בן שנתיים עברה המשפחה לעיר וורמס ובשנת 1933 עלתה לארץ והשתקעה בירושלים, שם למד אליהו בבית הספר "תחכמוני". בתום לימודיו יצא לעבודה בנהלל, תחילה כפועל בבית-הספר החקלאי שבכפר ואחר-כך אצל אחד האיכרים שבמושב, ובעבודתו גילה חריצות רבה. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה ביקש להצטרף לצבא הבריטי, אבל למרות נסיונותיו החוזרים ונשנים נמנע ממנו הדבר בשל גילו הצעיר. בהיותו בן שבע-עשרה וחצי הצליח להתקבל לשורות הצבא באמצעות לשכת הגיוס שבחיפה כשהוא מצהיר בה כי הוא בן תשע- עשרה. הוא הוצב במחנה האימונים של צריפין ושם נשלח לקורס נהיגה. באותה עת הוקמה "קבוצת החקירות המיוחדות", פלוגת-קומנדו מובחרת של דוברי גרמנית המורכבת ברובה מארצישראלים עולי גרמניה. אליהו התנדב לשרת ביחידה זו וקיבל דרגת רב"ט. בשנת 1942 יועדה הקבוצה להשתתף בהתקפה על שדות התעופה "דרנה" שבעורף האויב. אליהו וחברו למשימה פטר האס קיבלו על עצמם להשיג את הסיסמה הגרמנית שהיתה נחוצה להמשך המבצע. המכונית שבה נסעו השניים הצליחה לחדור לתוך המחנה הגרמני שבקרבת שדה התעופה אך בתוך המחנה נעצרו אנשי הקבוצה, לאחר שאחד מחבריה (שהיה גרמני) בגד והסגיר אותם. אליהו נפל בשבי, נחקר והוצא להורג. מקום קבורתו לא נודע והוא נחשב לנעדר עד שנת 1946, ורק אז קיבלו הוריו מכתב מטעם ממשלת המנדט ובו תאריך נפילתו: כ"ז בסיון תש"ב (12.6.1942). ההיסטוריון הצבאי ישראל בר ציין, במאמר בשם "באספקלריה אסטרטגית", את הפעולה כ"פעולה מזהירה". אביו של אליהו כתב על בנו בספר "מגן בסתר": "אליהו גוטליב נפל במערכה כשהוא נלחם אל פנים בגרמנים. הוא לא היה בוחר במוות אחר". מצבה לזכרו מוצבת בהר הרצל בירושלים. שמו של אליהו הונצח גם בספרים "מפקד הרפאים" ו"פרשיות נעלמות". החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.
