גוזמן, חיים

בן רחל ושמואל, נולד ביום ב' באדר א' תרפ"ז (4.2.1927) בתל- אביב ובה למד עד גיל שמונה. את לימודיו המשיך בעפולה. היה חבר בתנועת "הנוער העובד" ואחר-כך מדריך בה. חיים היה נער עליז, רציני, משכנע, אהוד בפעולות ובטיולים וחובב ספורט. בהיותו בן 16 היה מנהל עבודה ואחראי על 40 פועלים ערבים במחלקת העבודות הציבוריות הממשלתית. חיים עבר לחברת- החשמל ועבד כפקיד ואחר-כך בבניין הרשת ביישובי העמק. בהיותו בן 18 התנדב לשנת שירות כנוטר בכפר ילדים ואחר-כך חזר לעבודת בניין רשת החשמל במקומות רבים בעמק והוסיף להשתתף בקורסים ואימונים מטעם ה"הגנה". בדצמבר שנת 1947 התגייס לשירות מלא ושירת בחטיבת "כרמלי". הוא השתתף בהדיפת ההתקפה הראשונה על קיבוץ יחיעם ובפעולות אחרות בהרי הגליל המערבי. ביום ט"ז באדר ב' תש"ח (27.3.1948) בשעות הצהריים יצאה מנהריה שיירה ובה 7 כלי רכב ו90- אנשים כדי להעביר אספקה, חומרי ביצורים ותגבורת ליחיעם. ליד כברי נתקלה השיירה במארב שהציבו הערבים. המשוריין הראשון הצליח לפרוץ ולהגיע ליחיעם, אך שאר כלי הרכב נלכדו במארב. אנשי השיירה לחמו עד שעות הערב ובחסות החשכה הצליח חלק מהם להיחלץ, אך כמחציתם נפלו בקרב. גופות ארבעה מאנשי השיירה נמצאו רק כעבור יומיים וביניהם גם חיים. לדברי חבר שנמלט היה חיימ'קה אחד מהארבעה ששרדו אחרונים. ועד הרגע האחרון דחה את הצעת חבריו להתאבד כל עוד היה זיק של תקווה להישאר בחיים. אך הזיק כובה בידי זדים. חיים הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בנהריה.