גוהרצ’ין, גלברט

בן פרנגיס (גילה) ומנסור. נולד באיראן ביום ט"ז בטבת תשכ"ד (1.1.1964). למד שנתיים בבית-הספר היסודי באיראן ועם עלייתו ארצה, בשנת 1973, המשיך לימודיו בבית-הספר היסודי 'דקל' ובחטיבת-הביניים ע"ש הורוביץ בכרמיאל. את לימודיו התיכוניים עשה במגמת מכשור ובקרה בבית-הספר הטכני של חיל-האוויר בחיפה, ובסיומם הוסמך כטכנאי. בפברואר 1984 גויס גלברט לשירות חובה בצה"ל. בתום הטירונות עבר קורס טכנאי בקרת היגוי והוצב כטכנאי בקרת היגוי בחיל-האוויר. מפקדיו העריכוהו כחייל מצטיין, בעל מקצוע מעולה, מקצוען בתחומו, מסור ומאורגן, בחור שקט ומקובל על חבריו ומפקדיו. במהלך שירותו נבחר לחייל מצטיין כנפי ולחייל מצטיין בהדרכה. בפברואר 1987 הצטרף אל שורות צבא הקבע. גלברט שימש כאחראי מחלקת חמצן, תפקיד הדורש יושר, אמינות ומקצוענות – תכונות בהן ניחן. ביום כ"ז באלול תשנ"א (6.9.1991) נפל רס"ר גלברט בעת מילוי תפקידו, בתאונת-דרכים שאירעה בעת שעשה את דרכו לבסיס. בן עשרים-ושש היה בנופלו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין האזרחי בכרמיאל. הותיר אחריו הורים ואח – מאיר. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "גלברט היווה דוגמה לחיילי הגף, הן כחייל והן כאדם. היו בו תכונות רבות אשר היוו דוגמה והערצה לכולנו. העקשנות להצליח בכל אשר עשה, השאפתנות והמקצוענות הן שעשוהו למצטיין. בזמן פעולתו בגף שאף תמיד לחדש ולהתחדש וככזה הגיש הצעות ייעול על-מנת לשפר ולייעל את המערכת. בעקבות הצעות ייעול אלו זכה בתעודות הוקרה ממפקדיו. החיילים והמפקדים הממונים עליו כאחד העריכו ואהבו אותו. הוא הצטייר כדמות ענווה, שקטה, הנחבאת אל הכלים, אך יחד עם זאת החיוביות שבו פרצה החוצה ועשתה אותו לחבר טוב, לחייל טוב ולאדם טוב".