ג’והני, שרון

בן מיכל ויוסף. נולד בבת ים ביום כ"ה בחשוון תש"ן (23.11.1989). אח של דני, שיר, גל. שרון נולד שלישי מבין ארבעת הילדים של מיכל ויוסף. ילד מאושר, מלא שמחת חיים ומצחיק, רגיש מאוד וסקרן. שרון היה גם ילד מאתגר – כשהיה כבן חמש או שש פירק מכונית צעצוע על סוללות ואת חוטי החשמל הדקים הוא תחב לשקע החשמל שבקיר כדי שהמכונית תיסע. הניסיון גרם לפיצוץ אדיר, הקיר השחיר כולו ושרון החוויר מבהלה ומפחד. בזכות מפסק הפחת שרון לא נפגע בגופו, ומיכל אימו הרגיעה אותו בחיבוק. שרון היה ילד בוגר ואחראי. כבר בגיל עשר הלך לקנות לעצמו בגדים. חברותי ורחב לב היה, ידע לראות את מצוקת האחר, נדיב ורגיש לזולת, ובעת צרה ידע לבוא לעזרה. הוא היה נער חרוץ, בעל ערכים ונתינה. בגיל שתים-עשרה ביקש שרון מהוריו שלא יחגגו לו בר מצווה באולם אירועים, ושבכסף שאמור היה להיות מוקדש לחגיגה יקנו לו גלשן וחליפת גלישה. הוריו כיבדו את בקשתו וקנו לו את הציוד. שרון ההרפתקן אהב את הים, הוא גלש בחורף ובקיץ, אפילו בימים סוערים. שרון נהנה לשחק כדורגל בחצר, אולם מהרגע שעמד על דעתו אהב במיוחד כלי רכב ואופנועים, למעשה המילה הראשונה שהוא הגה הייתה "טרקטור". בגיל שש-עשרה קנה לעצמו אופנוע, רכישה שמימן מעבודות מזדמנות. עד כיתה ח' הוא למד בבית הספר היסודי "בן גוריון" בבת ים, בכיתה ט' המשיך לבית הספר "הבונים" בעירו, ואחר כך עבר ל"מקס פיין" בתל אביב ושם סיים את לימודיו התיכוניים. ב-18 במרס 2008 התגייס לצה"ל ועבר טירונות בבא"ח (בסיס אימונים חטיבתי) 900. "אם אני לא קרבי, אני לא רוצה להתגייס," קבע. על כן, כשבקשתו לשרת בחטיבת "כפיר" נענתה בחיוב, לא היה גבול לשמחתו. לאחר הטירונות עבר שרון קורס נהגי נגמ"ש (נושא גייסות משוריין) ובסיומו הוצב בגדוד 96. שרון אהב את היחידה ואת השירות הצבאי, למרות קשיים שהתעוררו במהלך השירות. כלוחם נהג להקפיד על קיום הנהלים הצבאיים. מפקדו סגן ערן גברנגי, סגן מפקד הפלוגה, סיפר על שרון כי היה חייל מצטיין שביצע את תפקידו במסירות רבה ותוגמל על כך בחודש האחרון לחייו בחופשות רבות. בחופשות משירותו במסלול הגיע שרון הביתה עייף מאוד, אך החליט שלא להקדיש את הזמן לשינה, אלא לבילויים משותפים עם חבריו. הוא היה אהוד על חבריו, שכינוהו בחיבה "כושי". בחבורה גילה שרון יכולת מנהיגות וארגון כשתיאם את בילוייהם. שרון תכנן ללמוד לקראת בחינות הבגרות לאחר סיום שירותו הצבאי. בהיותו חייל מצטיין הוא קיבל מלגת לימודים שלא הצליח לממש. סמל שרון ג'והני נפל בעת שירותו ביום ח' בסיוון תש"ע (21.5.2010). בן עשרים היה בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחולון. הותיר הורים – מיכל ויוסף, שני אחים – דני וגל ואחות – שיר. על מצבתו חרטו בני המשפחה: "הכאב הוא רגעי, והגאווה היא לנצח". בסוף מצגת התמונות שנערכה לזכרו והועלתה לאינטרנט נכתב: "לפעמים כשצוחקים קולך נשמע צוחק ברקע".