גוברמן, ארנון

בן ישראל ורחל. נולד ביום כ"ב בסיון תרצ"ז (1.6.1937) בעין-השופט. סיים את לימודי בית-הספר התיכון במוסד החינוכי. ביישן, עניו וסגור מטבעו ועם זה היה אהוב על כל חבריו וביחוד על קבוצת עופר, אשר לה השתייך. האמין כי החטיבה הצעירה חייבת למלא את יעודה – היינו, הכנת החבר לחיי-העתיד ולחיי-הקיבוץ ולכל הכרוך בהם, ובין אלה הדגיש את החינוך המקצועי אשר היה חשוב בעיניו בהכשרת החבר הצעיר כגורם מקדם במשק בכלל ובענף בפרט. אחרי גיוסו לצבא עבר קורס של מ"כ ולאחר-מכן קורס מודיעין – ושניהם בהצטיינות. היה דוגמא לרבים בכוח-רצונו, בפעילותו, ובעיקר בהתגברותו על הגבלות בבריאות. שקדן, חרוץ ואחראי היה וכל תפקיד שהוטל עליו היה ממלא בדייקנות וברצון. כשרו וחריצותו היו ידועים למפקדיו ולחבריו – ובמיוחד בקרב המשקים, ישובי-העולים וישובי-הספר, אשר בתוכם היה מדריך עשרות עולים חדשים בתורת-ההתגוננות ובלחימה. אך הוא לא הסתפק בכך בבקשו לעצמו שטח-פעולה מקיף ומעמיק יותר ברחבי-הנגב; אולם בקשתו ממפקדיו להעבירו לשם כסמל-מודיעין לא נתקבלה, בראותם את עבודתו במקום-פעולתו כחשובה וכיעילה. בהיותו בצבא נרשם לשעורים-בכתב בתורת-החקלאות וחסך מפרוטותיו הדלות לשם תשלום דמי-שעורים אלה. נפל ביום ט"ז באייר תשי"ז (17.5.1957) בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בעין-השופט. ב"שלושים" לנפלו הוציא קיבוצו חוברת לזכרו הכוללת רשימות עליו וכמה מכתבים משלו. כתום שנה הוציא קיבוצו עלון לזכרו. בקיבוץ עין-השופט נקרא מגרש-ספורט על-שמו והוקם גלעד לזכרו. בנקודה הצבאית אשר בה שירת ואשר בקרבתה נפל נקרא מועדון-תרבות על-שמו ומשפחתו יסדה ספריה לחיילי-היחידה.