גואטה, דניאל (‘דני’)

בן מאיר ואסתר. נולד ביום ו' בניסן תשי"ז (7.4.1957) בטוניס. בשנת 1971 עלה ארצה עם משפחתו, והם התיישבו ברמת-השרון. הוא סיים ארבע שנות-לימוד בבית-הספר היסודי-ממלכתי ג' שבמקום ואחר-כך עבר לבית-הספר 'אורנים' שברמת-השרון, וסיים שם את לימודיו היסודיים. אחרי-כן החליט ללמוד מקצוע והשתלם בשרטוט אדריכלי. שנתיים למד בבית-הספר המקצועי ע"ש רוטברג שברמת-השרון וסיים את לימודיו כשרטט אדריכלי. עבד כחצי-שנה במפעל לטכנולוגיה מדעית ואחרי-כן במשרד להנדסה, כשרטט. מנעוריו היה דני חבר בתנועת 'הצופים' ונטל חלק בפעולות השונות בתנועה. בבית-הספר הרבה לעסוק בפעילות חברתית והשתתף בארגון אירועים חברתיים שונים. בבית היה דני בן אוהב ומסור להוריו ולבני-משפחתו ונהג לעשות רבות למען טיפוח הבית וסביבתו. הוא טיפח גינה לתפארת וגדר חיה מסביב לבית וכן ריצף את מבואות הבית באבנים מיוחדות. הוא ניחן בידיים טובות והצטיין במלאכת-כפיו. תמיד נהג לתקן בעצמו את אופנועו וכן עשה תיקונים שונים בבית-הוריו. דני גויס לצה"ל בתחילת מאי 1975 בתחילה ביקש להתנדב ליחידה קרבית, אך עקב פגם קל בראייה נדחתה בקשתו והוא הוצב לחיל כללי. לאחר הטירונות נשלח ליחידה במרכז הארץ ושירת שם כפקיד. הוא היה חייל טוב חבר נאמן. מפקדיו העריכו אותו, וחבריו החיילים אהבו אותו וביקשו את קרבתו. ביום ו' בתמוז תשל"ז (22.6.1977) נפל דני בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, אח ואחות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "דני נהרג, והוא בן עשרים בלבד. עם שורותינו נמנה כשנתיים ימים ולמדנו להכיר אותו כחבר ורע נאמן, עליז ברוחו, מקובל ואהוב על חבריו הרבים ביחידה. הוא היה חייל למופת, ביצע את המוטל עליו בנאמנות ובחריצות לשביעות-רצונם המלאה של מפקדיו. מפקדיו וחבריו ליחידה ישאו את זכרו האהוב בלבם".